|
ישראלית מצוייה, למרות האהבה לשלג והרגשות
הפטריוטיים העזים לאמריקה דה ביוטיפול. עלתה לארץ עם
משפחתה בסוף שנות השמונים, כשרכושם היחידי היה כעשר
לירות בכיס ושני גמלים. מהר מאוד השתלבה בין ילדי
הגן, למדה עברית ואימצה לעצמה את הארץ.
כסנדויץ' בין שני אחים נאהבים אך מעצבנים ביותר,
מיני סובלת תמידית מתסמונת-הילד-האמצעי. אך זה לא
מונע ממנה להיות מוזרה לגמרי ולסבול משעות כפית
(חירפון, בשפת העם), לעתים קצת יותר מדי קרובות....
Now I lay me down to sleep,
Another night I pray
|
...המבט הזה גרם לקצוות שפתי להתרומם לחיוך...כל הפיות שבגופי
חייכו, כל העיניים הביטו בחום, וכל האפים נשמו אט אט ואנחו
ברוגע. ולשניות ספורות הצלחתי לחסום את המציאות מעיני ולהתרכז
רק בזוג המאוהב ובחמימות שעברה אז בגופי.
|
כן, נכון. המונולוגים המדוברים הם מונולוגים, מה שנקרא, 'על
אמת'.
שייקספיר, ווילד, אפילו אייזנר- להם יש זכויות יוצר על המילה.
לי אין. בחיים אין לי. אני עושה את עצמי כמישהי חכמה, כמישהי
שיודעת מהחיים שלה ויודעת מה זה לכתוב כמו שצריך.
|
אתה מספר לה הכל. וכשהיא מדברת, הלב שלך פוסק מלפעום, רק בכדי
שהאוזניים שלך יספגו כל מילה שיוצאת לה מהפה ושלא תפספס שום
דבר... חס וחלילה.
|
|
|
אני עוד אקח את
הטבלה!
גברת גילדנהורן
לקופאית בסופר. |
|
