|
הם קוראים לה מלאך, ממליון ואחת סיבות.
אחד בגלל שהיא עוזרת, השני בגלל הנשיקות,
והיא קורנת וצוחקת ונותנת המון אהבה
רק כדי להסתיר מהם את השתיקה.
אז היא קראה לעצמה מלאך שקט.
על שם המלאך שהם קראו לה, על שם השקט שהם לא ראו בה,
ועל שם החלל העמוק שבין שמיים לארץ שבו הולך
המלאך,שמנסה לדאוג כל כך, ולעשות טוב לאנשים, ולשים
להם חיוכים על הפנים, ולגרום להם להרגיש כל כך
טוב...
עד שהיא, כבר לא יכולה לאהוב.
אלוהים אומר ואתה עושה.
מאמין אמונה שלמה ואוכל את עצמך מבפנים...
|
על ילדה קטנהשהלכה ונגמרה
כי היא חכתה שישימו לב...
|
עבר חודש
והוא עדיין לא עזר...
|
מרחפת בתוך ענן מלא בדמעות, רעמים וברקים,
מחזיקה באוויר מזוהם בכדי לא ליפול.
|
תלויה בין מציאות לאוויר מחפשת את החבל שיגרום למסך לרדת,
מסתכלת מסביב ומכריחה את עצמי למצוא את היופי בנוף האפור
|
גלגל ענק. ילדה קטנה שלא ידעה למה היא נכנסת מסתובבת, עולה
ויורדת
|
בשתיקה ארוכה נטלתי לב שותת דם בידי ומסרתי אותו אליך,
למשמורת.
|
דמויות מתרוצצות סביבי וסוגרות עלי מעגל של צללים.
אני מסתכלת, ובוחנת, וכולם נראים לי אותו דבר.
דמוויות מתרוצצות סביבי אבל שוכחות שאני שם,
מתלחששות בשקט ולא עוצרות לשניה,
לחשוב.
|
הן ננעצות בי כמו סכין חדה שמבקשת להרוס ולחתוך.
ואני נשברת ונכנעת למבטים
|
על אדמה שחורה בין עצים שחורים
יושבת אני ומחכה לשמיים...
|
רגע של בדידות שאתה הקנת לי,
יצר לי כנף חדשה.
תודה.
|
דלת נפתחת ומושיטה לי ריצה ארוכה לפנים,
נסגרת לאט לאט, מבפנים...
|
חור שחור שגודל וגודל
ואתה נמצא בתוכו. חושב.
|
המלאך שלי,
מלאך משמיים ששומר עלי, אבל לא מלמעלה, אלא פה לידי. הוא נשלח
על ידי כל אדם שאוהב אותי, לא על ידי ישות אלוהית.
|
מתוק שלי, הולך ומתרחק ואני כבר לא רואה אותו באופק.
|
הוא עומד ליד המסילה, מחכה שהחלום שלו כבר יגיע. והוא עומד,
ומחכה, עד שנגמר לו כבר מהחיים.
הוא חוזר הביתה ומרגיש לבד,
|
אני קוראת
אתה כותב ככה שאתה רוצה לקצר את החיים.
איך אני יכולה כשכל כך טוב לו...
תסביר לי בשקט, תלחש, אני אבין...
|
היא שמה את המסיכה. היא מורידה אותה.
בכי אמיתי, בכי בלי מסיכות.
|
איך הצחוק יכול להיות
דבר כל כך מכאיב...
אבל לא לכם...
|
|
|
- חמודל'ה,
השתעממת כשחיכית
לי?
-לא, זה בסדר,
עשיתי
פוטוסינתזה עם
העציצים בפינה.
חסה שחיכתה לאמה
ליד הסופר בזמן
הקניות. |
|
