|
לכל המנויים שלי, לכל המעריכים שלי ולכל מי שסתם
נהנה מהכתיבה שלי, טוב.. וגם לכל מי שלא..
מסיבות כאלה ואחרות החלטתי לנטוש את האתר
אני לא סוגרת את הדפיוצר לבינתיים אלא משאירה אותו
להנאתכם (או שלא..)
אני מאחלת לכולכם הצלחה בחיים,
תרבו לחייך- זה לא עולה כסף.
קישור לדפיוצר של לירן,
ידיד טוב, שנהרג במרץ 2004.
http://stage.co.il/Authors/LiranMaliach
עמדתי שם בהלוויה, בין כל ההמון שבא להיפרד ממך, להגיד לך מילה
אחרונה.
עמדתי שם המומה, כואבת, בוכה.
|
אני חוזרת עכשיו מביקור, לא יכולתי לעמוד שם יותר משתי
דקות...
זה נהיה לי קשה, אני לא יכולה להסתכל על אבן.
זה כל כך, לא אתה... האבן הקרה הזאת שנמצאת שם עם השם שלך.
|
עוד שנה של געגועים בלתי פוסקים,
עוד שנה שבזכרון נוצרים ולא שוכחים.
נשארת אותו ילד חמוד עם חיוך שובב מכיתה ח',
צעיר לנצח, שוכב מת.
|
זוכרת הכל,
ומפחדת שאי פעם אשכח.
|
אתה לא יכול להעלים מליבי שום כאב.
אני לא רוצה שתפגע, לטובתך- פשוט אל תתקרב.
|
בין העצב והשמחה
בין הצחוק והדמעה
ישנה נשמה
נשמה טהורה
|
אני מרגישה כאילו הלב הולך לקרוס
לא משנה מה יקרה, אין יותר מה להרוס
|
לא משנה מה יקרה לי בחיים,
לאט לאט הרגשות פשוט נעלמים.
|
כנראה שעוד לא נולד הבנאדם שיצליח להבין אותה,
ואיך בכלל מישהו יכול להבין, אם היא לא מבינה את עצמה?
|
לירן, היום אתה בן 22, יש לך יום הולדת
להגיד לך "מזל טוב" כבר לא אוכל
|
גם לי מותר להשבר
מבלי להמשיך להאבק
|
יש החלטות שמשנות עתיד שלם,
האם עשיתי את הבחירה הנכונה?
|
עשרה חודשים אחרי ואני עדיין לא מבינה למה זה בכלל היה מגיע לך
ולמה אתה לא כאן, למה דווקא אתה מכולם שילמת את המחיר הכל כך
כבד הזה.
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
זה בסדר, אני
אעמוד.
פולנייה מבקשת
לשבת |
|
