|
 264552890 pandora
היפית, טיפשה, מנסה לא להשתגע.
רק הוא ושקיות הניילון שלו, הרכוש היקר ביותר ששייך לו.
עם גרב אחת קרועה, הגרב השנייה כבר איננה,
מעיל אפור, מטונף ומלוכלך,
והעיניים הכי כחולות ועמוקות בעולם.
אף פעם לא שמעתי אותו מדבר,
גם כשזרקתי לו כמה שקלים לתוך כפפותיו,
רק הינהן עם ראשו, מוקיר תודה
|
שקט עצוב.
במיטה ישנה ילדה קטנה.
ילדה קטנה מדי במיטה גדולה מדי.
ילדה יפהפייה, עיניים כחולות וגדולות שאפשר לטבוע בהן, שיער
שחור שמזכיר את האינסוף...
|
"אתה צריך להכיר אותי באמת ובתמים כדי שזה יקרה.
אתה צריך ללמוד לאהוב אותי.
ועדיין לא נרשמת לקורס הזה. אף אחד לא."
|
מכנס קרוע, חולצה מטונפת, מלוכלכת בדם של אלפי אנשים.
גוף קטן, לב פצפון פועם בחוזקה, וירייה אחת. ואלפי צעקות.
נפילה. עיניים גדולות נעצמות, פה קטן נסגר. דממה.
ילד קטן, טהור, יהודי. רק ביקש לנשום, לחיות.
|
הו, כן זאת אני, נעים להכיר.
תמצאו אותי, בכיכר העיר,
תלויה, הפוכה, חבל מסביב לצוואר,
כמו שפחה, הרוסה, לא נשאר כבר שום דבר...
|
עוד מעט יתחיל לרדת פה גשם, ועדיין לא דיברנו.
איפה אתה, אהוב יקר?
|
קובר את עצמו בין עננים,
הולך, מסתובב לו בין המתים,
חצי מת, חצי קיים,
לא מלאך, גם לא בנאדם.
|
כואב לה מאד, מה עשית?
היא מתה עכשיו, זה מה שרצית?
הוצאת לה, את הנשמה,
הרגת אותה, הרגת אותה!
|
ילדה נטושה עם עיניים נוגות,
עומדת שם, נוטפת דמעות,
ילדה קטנה ושיניים חדות,
אין מציאות, רק הזיות.
|
ורק אחד קטן,
זועק לעזרה,
מבקש אהבה,
מבקש סיבה...
מתחנן, מתייאש, מפסיק ,עוצר...
מת
|
my soul is flying fast
over rooms that belongs to the dead
over hell and heaven and space
it will never rest,
every night,
my soul,
looking for it's true destiny.
|
כולם מדברים ומדברים, וזה נשמע כמו "בלה-בלה-בלה-בלה" אחד
ארוך.
ורק אני שותקת, והדמעות מדברות במקומי, נופלות מטה מטה ללא
שליטה, ומבחינתי זה בסדר, כי האנשים המדברים לא מתבוננים, הם
רק מדברים.
|
היי, אתה שם?
איפה אתה?
איפה היית כשהיא גססה לי מול העיניים?
איפה היית לעזאזל?
|
הייתי רוצה שמישהו יבוא וייקח אותי אליו,
יאסוף אותי חלק חלק אחרי שאני נשברת,
יימחה לי את הדמעות,
ורק יחבק אותי,
ויאהב אותי באמת ובתמים, בגלל מי שאני,
לא בגלל מי שהוא היה רוצה שאני אהיה.
|
וקולות. צרחות, זעקות.
הם רק בראש שלי. אף אחד אחר לא יכול לשמוע אותם.
כל הנשמות האבודות שיצאו מתוכי, זועקות לי עכשיו.
מבקשות שחרור, מבקשות מענה.
|
מישהו שם למעלה
רואה אותנו וצוחק
בזמן שאנחנו רועדים
בזמן שאנחנו מפחדים
הוא לעולם לא בוכה
רק צוחק
|
זה היה פשוט נורא.
כשראיתי אותך מחרחרת לי בין הידיים....
כשראיתי אותך מיללת... מתקשה לנשום...
כשראיתי אותך זזה בקושי... אבל מנסה...
|
השלהבת הפנימית כבתה לה מזמן.
גם סילוני העשן האחרונים כבר נעלמו.
אני כבר לא מפחדת ממנו, מהחושך. עיניי לא רואות באפלה.
העיוורון התמידי הזה, כבר התרגלתי אליו.
|
מה אני?
אני סתם ילדה קטנה בגוף שגדול עליי בחמישים מידות.
הזמן רץ יותר מדי מהר.
הכל רץ יותר מדי מהר.
ואני תקועה בנצחיות שלי.
|
את אמרת לי לא לבכות.
אמרת שזה לא באמת נגמר,
זה רק הסוף.
ונמאס לי כבר.
|
|
|
צנח לו גלגל,
על גדר.
ויסתום!
זאת שירה
מודרנית! |
|
