|
"אין בנאדם שאין לו לב,
יש בנאדם שהלב שלו הרוס..."
מעיין, תמיד חשבו שאין לה סיבה לא להיות מאושרת,
תמיד חשבו שהיא שמחה לנצח...
אך, את שאר הצדדים שלה, שהיא לא הציגה בפניי החברה
הקרובה אליה, היא מציגה פה, בפניכם כאנונימית ולא
מוכרת בין הרוב.
למרות הנכתב פה בעמוד, היא עדיין ממשיכה לחיות (אין
ברירה :) ) כאופטימית.
סופשבוע רגוע, כן בטח!
ככה לא הייתי מגדירה את הסופ"ש היחידי שאני ממש זוכרת בפרטי
פרטים.
זה היה הסופ"ש הנוראי ביותר, רומנטי, כ"כ רומנטי, אח... אני
כ"כ מצטערת שזה היה הסופ"ש איתך, למה דווקא איתך? למה? סתם
שאלה מטופשת, אני הרי סתם קורבן מסכן של הגורל.
|
אתה לא לבד עוד,
אל תדאג אני פה ליידך, אין לך ממה לדאוג.
|
דקירות קוצי הגעגועים שובתות את ליבי,
וסוגרות בפניי את שער האהבה.
עכשיו תורי להיפגע,
ולהיות מוצפת בדמעות, ים של אכזבה.
|
את הפרח האדום ביותר קטפת לי,
אמרתי לי לקחת אותו ועכשיו הוא רק שלי.
את הפרח טיפחתי, שמרתי אותו לעד,
|
הרגשתי את חום גופך קרוב אלי כ"כ,
שפתייך נושקות לי ופיך כה רך
|
לא יכול להיות כזה בנאדם אמיתי,
מלאך שכזה, חצי מנשמתי.
|
כבר מהמבט הראשון בך ידעתי,
ידעתי שאותך אוהב לעד
|
מלאך שלי, הבט לי בעיניים.
מלאך שלי, אתה לא לבד, אנחנו שניים.
|
חלקיקים מליבי השבור מפוזרים מסביבי,
איך נשברתי מולך, אהובי?
|
סופשבוע רגוע. כן, בטח!
ככה לא הייתי מגדירה את הסופ"ש היחידי שאני ממש זוכרת בפרטי
פרטים.
זה היה הסופ"ש הנורא ביותר, רומנטי, כל כך רומנטי, אחח...
|
|
|
אני לא נעשית
צעירה יותר, אבל
הניסיון המיני
שלי גדל.
(נוי-נוי מעדיפה
תמיד להסתכל על
החצי הכוס
המלאה) |
|
