|
אילו יכולתי לכתוב על עצמי רק בכמה מילים, הייתי
כותב שירה?
אנו מודיעים בצער רב על פטירתו של בורא העולם
אלוהים
ההלוויה תתקיים ביום שבת, תשעה באב התשסט, 30.7.09, בבית
העלמין בקיבוץ מזרע.
|
אני לא יודע בכלל למה יצאנו לפה. זה היה מין רעיון משוגע שלו,
הוא אמר שיהיה כיף. הוא באמת קיווה שיהיה כיף, אבל שוב, תקווה
זה חבל דק-דק שקשה מאד להחזיק אותו. וגם אם אתה מגיע בדרך
כלשהי למצב שיש לך את היכולות להחזיק את החבל הזה, אלוהים יבוא
דווקא וידפוק אותך,
|
באותו הלילה, שנינו ידענו שהגיע הזמן שהיא תחזור לירח.
תמיד ידעתי שהרגע הזה יגיע, למרות שלעולם זה לא נאמר בפירוש.
כמו כוס זכוכית שמתנדנדת על קצה של שולחן, והרי ידוע שבסופו של
דבר היא תיפול.
|
כלום: אוח, תשרפו בגהנום - אתה והפלוץ שלך!
סתם: זו תהיה בהחלט הוכחה מספקת שהעיתון שלנו לא דובר
שקרים...
|
למה אני מחכה?
זה לא באמת משנה.
|
אני מקווה, אמה
שבין גורדי השחקים
תוכלי לקרוא גם אותי
ואם לא -
|
הבטנו אז שנינו בעיניים
נושפים אדים של ייאוש בכפור,
אני אמרתי שאני אוהב אותך
ואת אמרת שזה עוד יעבור.
|
הייתי אז
אמיץ
אל מול
אריה
|
אלף מלחמות
ואתה לא יודע
שלום
|
רואה?
לא משנה למה אדמה
בכל הדימויים
את יוצאת
הרעה
|
את
כוס התרעלה
המתוקה
והמרירה
שלי
|
האהבה נמסה מאפקט החממה
אלוהים נפטר ממחלת הסרטן
עצי גן עדן נחרבו מצריכה בנייר
ובמקומם ניצב עתה השטן
|
האדם
נברא מהאדמה
מלא אבק
חושב רק
על מאומה
|
הבערתי אש והיא בערה בי
הרגשתי כאדם הטובע בלב ים,
איזה ילד עם כובע מוזר בהה בי
הרגשתי מזוהם - מאד מזוהם.
|
בשביל לכתוב שיר שיעבוד
צריך לבוא עם רעיון
לא סתם לפזר מילים יפות
כמו מודעות האבלים הנמצאות בעיתון.
|
אני לא כותב כדי
לבדר
אז אל תצחקו
|
היום ההלוויה שלי
אני מצפה מכל אחד מכם
לבוא
|
השעון מתקתק והזמן אוזל
והיונה עם עלה הזית עוד לא ביקרה את ישראל
והזמן עובר
וחבר - אתה תמיד חסר
|
יש מקום רחוק שקוראים לו חובזה
שכולם לובשים שם בגדים שחורים
לא רחוק מפה, בין תל אביב לחדרה
והאנשים שם תמיד תמיד מאושרים...
|
ואולי גם איזה
כלב שמירה
שישמור עלינו
מהתקפה פתאומית
של עצמינו.
|
צעדיו שקטים
אך ארסי מנחש
וחד מסכין
עם חיתוך מעודן
|
לא מגיע
לא מגיע לי
לא מגיע לי בכלל
|
טוב לי חדש אך מבריק זה יקר
הקו שציירתי להם לא ישר
טוב לי לבן אך קצת לא נעים
הם מצפים ליותר ממה שהם רוצים
|
אתה מבין את הרעיון
אתה לא באמת צריך לחשוב
רק לקוות לטוב
רק מקווים לטוב.
|
והצאן כבר ענה:
"ודאי לקית בשיגעון"
נו, מילא.
|
אני בוהה בתקרה כסימן
להתקף בנליות מאד מסוכן
אני חושב שאם אוכלים קיימים
ואז קיימים אז אוכלים.
|
כך או כך -
חומוס זה משמין
|
הקברן כבר מתחיל לתכנן את הקבר
מידותיו הן אין-סוף של אכזבה
וכל אלה שפעם עוד אהבו
מחזיקים ידיים ושרים רקוויאם לאהבה.
|
על עגלתי אנשים עולים ויורדים
אך בעמקי נפשתי לבי עוד רעוע
מעגלתי אנשים יורדים ועולים
ולי נפטר הבן לפני שבוע.
|
אני עומד מול גבול בין שם לפה
כך השאר מדלגים מעליו בקלות
אך שורשיי נטועים פה ולא מרשים אף לרגע
לעזוב את עולם הפשטות.
|
מימיני אין עוד יהוה,
אלא רק האויב
אשר מכנהו 'יהוה'
|
אני הוא שמשון ואת היא דלילה
מבוישת כל כך, לא אומרת מילה
המספריים מוחבאות בידך הימנית
ובשקט לוחשת: "אני אישה בוגדנית."
|
ואני? הרקע לכל הסיפור
דימוי לכל הפשטות ולטוהר
היו ימים באמת הייתי אבן צור
אך חלפו להם ימי הזוהר.
|
קברן שקובר
את הקבר
של גופה קטנה
תמימה
שעוד תוהה
אם הוא אוהב אותה.
|
ונניח שלא הייתי אוהב עוגות, ונניח שהיה יום ראשון, סביר להניח
שהייתי מודה על כך שהיום לא יום שבת ועל כך שאינני אוכל עוגה.
אבל כל זה בנניח, ואני לא בנניח, אני ביום שבת - אוכל עוגה.
|
בוא נשחק כדי להדחיק, כדי לא לדעת מה אמיתי. אני עשיתי את
תורי, עכשיו תורך, שחק איתי.
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
אתמול הלכתי
ל"נקמת
הסלוגנים".
חרא של סרט.
אבל מחר אני
הולך ל"תביא
משהו טוטאלי",
שמעתי שהוא קיבל
איזה אוסקר או
שניים.
אפרוח ורוד,
מבקר קולנוע לעת
מצוא. |
|
