|
בסוף שנות השמונים היא הגיחה מבטן אמא, ויצאה לאוויר
העולם. האור סמא את עיינה והרעש שבר שלוותה והאנשים
ריסקו את בועתה.
מאז ועד היום היא לא הפסיקה לקלל את הרגע ההוא.
ובינתיים היא מנסה למצוא את הסיבה שהיא הגיעה
לכאן...
הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה.
(נ. אלתרמן)
|
אם לסלוגנים היה
ריח, זה בטח היה
ריח של
מטהר-אויר: אין
להם צבע מוגדר,
בין כתום למשהו,
והם באים לחפות
על משהו אפל
ומסריח
ביותר...
-קונספירציה! |
|