|
טוב, נישבר לי מחירטוטי השכל
מברכת את כולכם באושר עילאי
מעשה באדם, שהיה קנאי לאשתו עד כדי כך שהיה הולך אחריה ברחוב
ומלקט את דמותה מעיני המסתכלים בה. שלא ינוחו מחשבותיהם על
כתפה, על רגליה, על מנוד צווארה.
|
פושטת ידים והודפת אותך למיטה. צוחקת. אני יודעת שכשתיגע בה
העיניים שלך לא יעמדו יותר בפיתוי ויעצמו. ושאני אוכל אפילו
להתכרבל ולישון לידך. כי כשנכנסים למיטה כזאת רוצים רק לישון.
|
לאיש הנימוסים הזקן קראו פירקה. הוא גר בבקתה ישנה אך מסודרת,
בראש צוק מתפורר על פסגת הקילימנג'רו. זקנו מעביש, ועיניו
חלולות אור, אך צפרניו גזוזות תמיד, ולשונו נקיה.
אורח אם יבוא, יתקבל לפי כל כללי הטקס העתיקים שקוימו בחצרות
המלך הנרי השני.
|
זמזום לא ברור. אולי היא שרה מה שעובר לה בראש. ואולי היא
באמת השתגעה כמו שאחיה הגדול אמר.
|
את לא לבד
גם אם כל אביריך מתים
גם אם השכנים מציצים מהחלונות
|
הייתי אמורה לכאוב בקול,
במקום להשאיר חותמות שיניים עליך
כמו השתקפות של החורים בתוכי
|
הזהרתי אתכן בנות ירושליים
איילות השדה הן שיראו את כאבי.
|
האוויר שלי כושל
איטי
עייף
בארץ זרה
|
לפעמים אני חושבת שאם אקרא את כל מה שאתה קראת ואחשוב על
הדברים שעינינו אותך
זה יהיה קצת, נו, כאילו אתה פה איתי
|
אני כבר זקנה ממך בהרבה. יש לי קמטי צחוק קטנים, שאומרים
שצחקתי, ואומרים שבכיתי, ואומרים שהייתי בשמש יותר מדי בלעדיך.
|
השנה היא אלפיים וחמש, שלוש וחצי שנים מאז שהונחה האבן בינינו.
לא התכוונתי לדפוק את עצמי רגשית אבל דברים לא מתוכננים נוטים
לקרות ללא הפסקה.
|
ללטף אריה זה כמו למות מאושר
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
אמא שלי לא
הרשתה לכתוב
סלוגנים בין
שתיים לארבע
גרפומן הסלוגנים
במבט לאחור |
|
