[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 147758929 147758929
לורה, נולדה ב-1985

לורה, אדישה, רגישה, מוזרה, רגילה...

לורה...מתוסבכת

לורה כותבת על שיט שעובר עליה, ועל שיט שנובע
מזה...
אז תהנו מהשיט של לורה

ותגיבו על השיט של לורה:)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מכתב
מעשה בילדה לא ממש ברורה שכלפי חוץ נראתה לגמרי שפויה
אך שתינו ידענו את האמת המרה
על הטירוף שפעפע בה

הומור
היום בבוקר התעוררתי ורק מטרה אחת הייתה במוחי, לעשות היום
משהו מועיל לחברה.

סמים
זה קרה ערב בהיר אחד בו ילדה מסויימת שאני לא אנקוב בשמה
החליטה לעזור לאמא שלה, היא ידעה ששום דבר טוב לא יצא מזה,
אחרי הכל, הילדה, כמו שאר הילדים בימינו הייתה חומרנית וחיפשה
כל דרך אפשרית לספק את יצריה הגועשים

היפרדות
טוב, אז איך הכל בעצם החל?
הכל החל טוב ומשם כרגיל המצב יכול רק להדרדר.
הייתה בינינו משיכה מטורפת או לפחות מהצד שלי נבע הטירוף

לפני כמה ימים שכבתי לי במיטה, ניסיתי להרדם.
תמיד לפני שאני נרדמת באות לי לראש מחשבות ממש מוזרות...

הכול התחיל כשהייתי קטנה ואימא שלי כל הזמן אמרה לי לא לבלוע
מסטיקים

טוב, אז ננעלתי על הגג של הביניין שלי, הייתי עם חברה שלי,
עלינו לעשן סיגריה.
טוב, עישנו, ופתאום שמענו חבטה, כמובן זו הייתה הדלת.

זכרונות
יוצאים החוצה והציפורים מתחילות לצייץ שוב, הכל ורוד, וכל המרה
השחורה שהייתה בבטן נשטפת לה החוצה בדרך נס.

אני תקועה במקרה הקלאסי של השטן והמלאך, שניהם בחרו להם כתף
נוחה להתמקם ושם הם ישובים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
you gave what you could
But I guess you haven't gave enough

אני זוכרת כשהימים היו קצרים
ובחוץ היה גשם וברקים

כרגע אין ציפיות, אני הולכת בקטן
אקום לארון ואתלבש
ואמשיך כבר מכאן.

הפסקתי להאמין בנסיכים ובאגדות
נשארתי עם השקרים, המעצורים ובחומות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
נמאס לי מהמשחק המטומטם שאנחנו משחקים ומהמעגל שאנחנו
תקועים בו

אני רוצה להפסיק לחשוב עלייך אבל אני נכשלת במשימה, אני חושבת
על זה במונחים צבאיים, באתי, רציתי, כבשתי, הלכתי או ליתר דיוק
עזבתי

כי כמו שאתה אמרת לי פעם- אני תמימה וכך אשאר לנצח, אני מקווה
לפחות.




לדוד אחד של אמא
היה מקרה לא
נעים:

הלך לגן החיות,
לא נזהר, וצבוע
אחד נשך לו את
היד.



אולי בגלל זה יש
לו גיבנת וצחוק
היסטרי.





אד המתאבד


תרומה לבמה





יוצר מס' 10193. בבמה מאז 5/2/02 5:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללור קין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה