[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי לולית אלוןאל היוצרים המעריכים את לולית אלון
"תמה עוד תקופה
עוד סיפור נסגר
קחי הרבה אויר
שיהיה לך למחר..."

נולדה ב-85 בקיבוץ ירוק ונחמד ומאז עברה בכמה מחלקי
הארץ, ובסוף הגיעה למדבר הצחיח שלנו, ושם כל כך שקט
ומיוחד שהיא התחילה לכתוב...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אשה אחת צעקה עלי בגלל ששמתי לה חרדל בהמבורגר וזה עושה לה
טחורים, תמיד אני נדפק עם הפסיכופטים או סתם עם האנשים
הדפוקים.
יואל עלה לי על העצבים, כי הוא כל הזמן עשה הפסקות סיגריה ואני
נשארתי להגיש לבד, ופתאום הגיע איש אחד, כושי.

אבל שחר לא סתם לא רוצה לאהוב, פעם שחר אהב, אהב מאוד בחורה
אחת.
הוא אהב בה הכל, מהיתרונות עד הגרוע בחסרונות, ואנה גם אהבה את
שחר, אבל לא מספיק ויום אחד שחר ראה את אנה שלו מתנשקת עם בחור
אחר.

כבר הרבה זמן אני מסתובבת כשבתוכי סימן שאלה, שאלה שבחיים לא
העזתי לשאול.

אני אומרת לעצמי בראש: "היי היום פורים, תשתחררי, תיהני, תשכחי
מבנים."
כי היום פורים ואפשר להיות מה שרוצים.

סוף סוף הגיע הרגע, אף פעם לא לקחתי אחריות כזאת גדולה ועכשיו
הרגשתי בשלה לעשות זאת.
זה לא שלא יכולתי לקחת אחריות אף פעם, זה שלא עניין אותי לקחת
כזה דבר על הכתפיים, בזה אני חייבת לך תודה, שינית את האדישות
שלי, גרמת לי לרצות לעשות טוב יותר.

"אני אוהב אותך" הוא מלמל לתוך שערי ואני כמו חמאה נמסתי בין
זרועותיו, "גם אני אוהבת אותך" אמרתי בחזרה כמעט בוכה, זהו
אמרתי לעצמי נרפאתי אני כבר לא חולה אני מרגישה, אני מסוגלת
לאהוב, אני בסדר.

נכנסת בשקט בשקט וסוגרת את הדלת.
חשוך בפנים ואני לא רואה כלום מגששת צעד אחר צעד לכיוון הכללי
כי לראות אני לא רואה, אבל אני חשה אותך שוכב שם.

אהבה
אני כבר לא זוכרת אותך, ואת כל הדברים המיוחדים הקטנים.
אני כבר לא זוכרת איך זה לדבר איתך, מה אני מרגישה בליבי כשאני
שומעת אותך.
אני כבר לא זוכרת את צבע עיניך וקמטיי חייוכך.

ואנחנו חברים ואחרי חודש וכמה ימים גם חברים אוהבים. הכל מושלם
ורוד, פוגשים הורים מכירים אחד לשני את החברים. אתם יודעים מה
שחברים עושים. ורוד ועוד ורוד... הלב מתפוצץ מרוב אושר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אילו אבנים יכלו לדבר
אילו החול היה יכול לספר
מה הם רואים
מה הם שומעים

אני שוכבת לידך...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני רק רוצה שתדע שאני לא מסוגלת להתחייב יותר, שהמילה חבר
מפחידה אותי, יש לה משמעות גדולה עבורי וקשה לי לזרוק אותה לכל
אחד.

כי לא משנה מה אני עושה, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליך.
וזה לא היה אמור לקרות.
זה היה אמור להיגמר, להגיד שלום יפה וזהו, אין יותר -
לא לחשוב עליך, זה בטוח.
אתה חושב עליי גם?

אבל בסוף לא משנה מה אתה תעשה או כמה תתחמק מזה, בסוף אתה
תצתרך לשבת לבד ולסדר את הבלאגן הזה שרץ לך בראש.
ואיזה בלאגן רץ שם.

כבר לא יכולתי יותר כי השפתיים האלו שלך משגעות אותי והנה אני
תופסת אותך, שפתייך בין שפתיי והן מתוקות, חמות ומזמינות,
מזמינות כל כך עד שאני טובעת בהן.

אוטוביוגרפי
אני זוכרת בדיוק איך זה התחיל, אני זוכרת את הפעם הראשונה
שהבטתי בך באופן שונה, מיוחד, את הפעם הראשונה שראיתי מול
עיניי את הפלא שנקרא אתה.

רני, היית שם.
לשניה.
בלילה הזה הבנתי את עוצמתו של חיבוק, טביעה בנשיקה, התמכרות
לנגיעה, של לשכב - לא סליחה, לעשות אהבה.

אתמול בלילה חלמתי שאתה מת.
שזהו אין יותר אתה ואתה גם לא תהיה.

מה יש בך שאין באחרים?

התבגרות
אני כבר עייפה...

תגיד לי "אני רוצה עוד נשיקה" ותחבק אותי חזק כמו שאני אוהבת.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
השתגעת? תצא לנו
חביתה ורודה.



אפרוח ורוד ניצל
ברגע האחרון.


תרומה לבמה





יוצר מס' 20471. בבמה מאז 27/2/03 14:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללולית אלון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה