|
פחות, אבל עוד כואב.
אחי שלי, אסף
האושר הנכסף
נשקף בעיניים ירוקות
ומתוך הצחוק המדבק.
|
על מה אשען
בהעדר כתף
אם רק היית יודע
|
אני חושבת שבעתיד בטח מישהו
יאהב אותי עם כל ההרסנות שלי
|
תלחש לי מילים
תפרוט בי מנגינות
מיתרים שהחלידו
לחנים שרוקמים עור וגידים
|
מתרגזת ששוב הפתיע אותי,
הבוקר הזה.
|
אקנה המון בגדים
למלא בהם -
את צידך שבארון
|
אני רוצה לצייר לך
חיוכים
בפסטל ומכחול
|
ומיד כבר שבעשרה
כל פעם
בנימה מעט שונה
תמיד אוהבת
|
אני פורחת איתך
כמו שלא פרחתי מעולם.
|
בסוף המשמרת
תמיד יש בך חוסר
|
אחרי,
רק אחרי שכבר וויתרנו.
|
קצת פחות
ולפעמים
קצת יותר
|
|
|
"מישהו שאני
מדברת איתו
בעקיפין כבר שנה
התגלה כננס..."
(מיכלי מדברת עם
מישהו בגובה מטר
84) |
|
