|
והיעדרותך רק מדגישה את נוכחותך בחיי,
והיעדרותך רק מעצימה את זאת האהבה.
אני יודעת שזה הרבה יותר מתשוקה,
רגש טהור שמנסה להיות חסר כל מעצור,
שמשתדל כל יום לאהוב אותך ממקום שלם,
כאילו מעולם לא נפגעתי,
כאילו מעולם לא תעלם.
|
מישהו שייתן ולא רק ייקח,
מישהו שיחזיר ולא כמו כולם
יברח.
|
ואבא תמיד נשאר רחוק
ואמא תמיד קרוב
מידיי
|
והעצב הוא ברקע,
מסרב להתפרץ,
לא נותן לגוף לבטא את דמעותיו.
|
ואין פה אף אחד מלבדי,
אני רוצה להיות בכל מקום חוץ מפה,
השיעמום מנסר את עצמותיי ונמאס כבר לנוח.
|
הזיקנה אותי דוחה,
כה מושגת, כה כנועה.
השנים האלה של לשבת ולחכות לסוף,
בבדידות,
|
מנותקת מהכל, מחכה לשיבתה של דמותי הישנה,
מחפשת רחמים אך לא מקבלת חיבה,
לא מקבלת אהבה, נותרת בצל, אפורה,
עם אותה ההרגשה, לא מזיקה לא מועילה.
|
אמונתי מעולם לא הייתה חזקה כל כך,
מעולם לא האמנתי כך
במשהו שלא ישוב
|
מקועקע על עורי, חרוט בנישמתי.
לפנייך ואחרייך כאילו לא היו אחרים,
הזכרונות ממך ממשיכים לשהות בי גם אחרי שנים.
אחרי שעזבת כאילו מת בי איזה חלק
- ואין דרך חזרה -
|
הם מושלמים -
בחדירה, בחדרו, בחיקה.
מעולם לא תחדור בהם הקירבה.
|
שש וחצי בבוקר, ובעולם את לבד.
ומה כבר ביקשת?
רק חיבוק שאבד
|
ובודדה אחת הולכת ברחובות חורבן ואפל ושממה.
הכרזתי מלחמה, למרות שאפסו כוחותיי, ורייקה ההיתי,
ועצמתי את עיניי וחלמתי על אותה שפת ים.
|
כשהרגשתי בודדה אף אחד לא הוכיח אחרת והמציאות כאילו דקרה אותי
כי בודדה הנני, והאושר נראה כבר כאילו שייך למישהו אחר ומעולם
לא ישוב.
חומות התקווה קרסו אבן אחר אבן הושלכה לריצפה והתרסקה למיליוני
חתיכות, ובכל חתיכה פיסה מנשמתי.
|
בהשארת אביב גפן- גן החטאים
|
בהשראת "Hey you" של הפינק פלויד...
|
|
|
אם אין דבר כזה
שאין דבר כזה,
אז מה זה לעזאזל
פרדוקס?
(אחת שתוהה על
משמעות החיים). |
|
