[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לירון שו
http://www.lomdim-beseret.co.il
 
לירון שוקטי


אל היצירות בבמה האהובות על לירון שואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי לירון שו
כולנו כמו הבובה הזו שפותחים אותה ויש עוד בובה
בפנים, בתוכה עוד בובה, וכן הלאה. הנפש היא מנהרה
אין סופית, קליידוסקופ של מראות, רעיונות, רגשות,
משאלות ותשוקות. הכתיבה היא הפנס שמאיר את המינהרה
הזו, הופכת אותה ליותר נגישה ומאפשרת לאדם להכיר את
עצמו ואת טבעו האנושי כמו את האלוהי באופן ישיר
ובלתי אמצעי.

הסיפורים שלי, הכתבות, והמדורים התפרסמו בעבר במגזין
'סטודנטים,' וכן בשבועון צ'ופצ'יק של אוניברסיטת בן
גוריון בנגב.

קריאה נעימה :-)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
He opened the water and stuck his hands underneath it,
feeling the cool liquid pouring down, gathered in his palms.
As awakening out of a dream, he splashed his face and
adjusted the water to the right temperature, not too hot,
but certainly not cold;

אורבני
It took me a half of a second to instinctively turn my head
to the source of it: the TV set, sickly dark, with a shining
spot in the middle, a silent residue to what had occurred in
my absence.

אהבה
Attempting a fixed gaze I proceed. She suddenly turned, and
my eyes ran madly. I don't know what she might have thought,
perhaps nothing, perhaps she merely acknowledged me.

זוגיות
כשגיליתי שהחבר שלי בוגד בי, לא חשבתי שזה סוף העולם. ראיתי
אותו שם, על הספה המשותפת שלנו, מצמיד שפתיים עם מישהי, שלא
הייתה אני.
וכמו בסצנה הזכורה לי טוב מדי מסרטים כה רבים, הוא קם, מגמגם
ומועד

הוא שכב שם, על החול המדברי, שתי הגופות מוטלות אי שם בסביבתו,
וחשב. הוא חשב הרבה. יותר ממה שחשב אי פעם כנראה. הוא חשב על
כל מיני דברים. למשל, על איך יכול להיות שלא ראה את המכונית
שהתנגשה בו באור יום, ועל מי מהם, הוא או נהג המכונית, סטה
מהנתיב.

פואנטה
'היא הזיזה לי את היד ורכנה אליי, כל כך קרוב עד שיכולתי להריח
את הבושם שלה, טיפות עדינות של שיכרון משגע, בשקע של הצוואר,
בחיבור של כף היד והזרוע, במחשוף, מתכופפת ומדליקה לי את
הסיגריה, וגם דברים אחרים..'

אינטרוספקטיבי
להשתכר, להתמסטל, להרגיש גבוה גבוה על טופ העולם, ואז לחזור
לכלום. הכל חוזר על עצמו בלופ שהולך ונשחק. וזה עוד לפני שהגעת
לגיל 30.

אינטרוספקטיבי
היא קמה והסתובבה בסלון. היא אהבה את השעות האלה ביום, היא לבד
בבית, יכולה לעשות הכל. יש קצת אבק על הטלוויזיה, פתאום שמה
לב. "הסופות האלה," נאנחה לעצמה בהשלמה, והביאה מטלית ובקבוק
ספריי בינוני, "אין מה לעשות, אי אפשר כל הזמן לסגור את
החלונות" מלמלה לעצמה.

אינטרוספקטיבי
למשל אני- זונה ותיקה צעירה, מגיל 15 ברחוב, עם אבא וגם אמא,
אבל בלי קארמה טובה. לא משנה איך הגעתי להיכן שאני, כל הדרכים
היו מובילות לאותו המקום

אהבה
אני שוכבת במיטה שלו ולא מבינה מה אני עושה כאן. איך הגעתי
לכאן, ולמה אני איתו. עוד מעט בוקר והוא כבר מזמן ישן. הוא קצת
נוחר, וממלמל מילים לא ברורות, לא שאכפת לי מה הוא אומר. ואני
רוצה ללכת מכאן, ולישון במיטה שלי, שם הכי נוח לי.

אינטרוספקטיבי
החיים המזוינים האלה הם בכלל לא מה שתכננתי לעצמי לפני כמה
שנים. אבל כל תקופה אני מחכה למשהו אחר, עסוק בלתכנן תוכניות
ואף פעם לא נהנה פשוט מהרגע, כי אין כאלו.

היפרדות
בהתחלה חשבנו שהטיפות הקטנות הן רסיסי מים שניתזים עלינו מהים,
אבל כשהג'וינט החל להירטב הבנו שכדאי לחפש מחסה. נכנסנו לחושה
מאחורי המסעדה שכל לילה אכלנו בה, עם מוחמד, חבר שהכרנו במקום.
התיישבנו בשקט שלושתנו, טלי באמצע, ומוחמד החל לגלגל סיגריה
חדשה.

זכרונות
אף פעם לא אהבתי במיוחד את יום שבת. זה יום של משפחות, ולי אין
כזאת, לא ממש. אני זוכר שכשהייתי קטן, אימא תמיד הייתה אומרת
לי איזה ילד מוזר אני ושהיא לא מבינה איך זה שאני הבן שלה.

' אלוהים, קח את הכאב הזה ממני, קפל אותו לכדור קטן והשלך אותו
מתוך לבי, מלא את החלל באהבה, בנתינה, במשמעות. סליחה אלוהים,
סליחה.'

אינטרוספקטיבי
אני מתחיל לקבל את זה שהחיים שלי לא יהיו כמו שדמיינתי אותם,
הגוון שלהם יילך ויאפיר. אין לי מושג למה זה קורה דווקא לי.
התחלתי כל כך יפה. הייתה לי ילדות עשירה, המון חברים, ואי שם
בתקופת התיכון והלאה דברים נתקעו - אני קפאתי בהווה וכולם
המשיכו בלעדיי.

ההבנה הזו, על כך שמשהו יהיה חייב להשתנות בחיי זעזעה אותי
והפכה לידיעה של ממש בעודי עומדת מול דוכן אבני קריסטל בבזאר.

אינטרוספקטיבי
וככה, חצי עצבני, וחצי פגוע, ומסטול בצורה כללית, פסעתי לכיוון
השולחן שלנו, החבר'ה צוחקים בקול ומדברים. ליד השולחן פתאום
צצה בי הרגשה כזאת, יכולתי לשמוע את האסימון במוח שלי נופל,
הרגשה שאני אראה לשאפה הזאת מאיפה משתין הדג. וכך, מתוך חורבות
האגו שלי עליתי על

כמיהה
'החיים זה לא לכל אחד, את יודעת, זה עסק רציני', הוא מניד
בראשו, ומסתכל עליי.
'אז מה אתה אומר בעצם, שאני צריכה לסיים את הכל כבר עכשיו?'
אני מסתובבת, הוא לצדי והחלון מולי, קצת חשוך ודמותי משתקפת
אליי.
'תראי,' הוא אומר בקול הסמכותי הזה שלו.

ייסורים
בלילות היא הייתה חולמת על אוכל. על עוגות קרם, בורקסים טריים,
ביסלי ונס קפה עם קצף. היא הייתה מתעוררת בבהלה, מסתכלת על
הבטן, משחזרת את היום הקודם, ואז קצת נרגעת. כל יום, בבוקר,
ובערב, מיד כשהצליחה לקום מהמיטה, היא הייתה שוקלת את עצמה.

אימה
כבר ארבעה ימים שאני חולמת את אותו החלום. לא חלום ארוך
במיוחד, וגם לא מפחיד במיוחד, פשוט חלום, והדבר שהופך אותו
למוזר הוא חזרתו הבלתי מוסברת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
אני כאן עומדת ערומה
מחכה בצד
מרומה
לא חושבת על שום דבר

אני מסתכלת עלייך ולא רואה את עצמי
טובעת בך
ואת לא לידי
יש שקט אי שם במקום מרוחק

אהבה
נגעת במיתר קטן שהיה בי
והרעדת
זרמים קטנים משתפלים בגופי
מתרכזים
ומתנפצים לתקווה מחודשת באלף רסיסים

Crying under the covers
in bathrooms
in the bus

תקוות, שנגוזו, מגורפות לשולי האדמה,
נערמות בתילים של עפר, עקרים.

I love you Jennifer

Sometimes
I think I can kill
Someone
Else

Longing, for a feeling of your touch, a hug, a kiss,
Who ever you are-


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
גם בצהרי היום אני חושבת על שקיעות וזריחות, שהיו, ויהיו
מרגישה לבד בפנים, מבחוץ חיוכים מזויפים
גם לעצמי


לרשימת יצירות המסה החדשות
עיתונאית
בשנת 1969, שדרן רדיו מדטרויט, בשם ראסל גיב, הכריז שפול
מקרטני בעצם מת, כבר לפני כמה שנים. ההוכחה שלו התבססה על
קטעים משירים, אלבומים וסרטים של הביטלס. במהרה החלה השמועה
להתפשט ברחבי ארצות הברית והעולם כולו.




שנית מצדה לא
תיפול!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 18331. בבמה מאז 18/1/03 14:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללירון שו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה