|
Butterfly
יליד 1976, חיפה.
מאמין ברומנטיקה ובאהבה הישנות והטובות.
יודע להעריך את טעמם הטוב של יין, שוקולד וקפה.
מחובביהן הגדולים של תקופות הבארוק והרנסאנס.
מכור עד עמקי נשמתו לסלסה ואיטליה רבתי.
כותב כשטוב, כשרע וכשסתם יש מה להגיד ...
לאתר הצילום שלי :
http://www.photolight.co.il/author/4886.html
אדום הוורד שנתתי לך
בלחיים מסמיקות ממבוכה
|
אשה, חידה את עבורי
ואני, חייל תשוש למוד קרבות נוקשים
מחפש בהרגשה אחר עקבות הקוליס אל ליבך
|
איפה הוא היה כשחנקו למוות אבותיי בגז?
איפה הוא עכשיו כשאחיי נופלים בקרב?
איפה הוא יהיה כשאת בניי עוד ישנאו לשווא?
|
מן הלהבה שבלבי הבערתי חום ואהבה
באדום שבקרבי כעת, אנרגיה חסרה
|
הצחור שבשלגים עכור הוא עד כיעור
בעת עמדו למבחן אור פניך החלק...
|
בחשיכה המגינה על ביישנות
חום הנר שורף את התמימות
|
מתוך השקט הנצחי הוא פורץ החוצה
כלי נשיפה מתכתי, מוזהב ויפה תואר
|
דברי אלי עוד פעם חברה, מלותיך מנגינת קסמים הן לאוזני
|
חמש אבנים הרמתי מהארץ, והן,
נופלות בין אצבעותיי כמסרבות להאמין
|
כמו תינוק בן יומו, לפני צעדו הראשון
חושש, האם אפול חסר שליטה לתוך תהום?
|
צליל מכני מחזורי הזוי, מוטח בינות דפנות המוח
סורג קורים חלוד, ממאן לפתוח חלונות לאור
משקולת יד כבדה מלילה, מעגנת גוף באפיריון
|
טופפי מולי עלמת חן
נגני על מיתרי לבי
עוררי בי יצרים ותאוות
|
מרכבות של נקמה דוהרות בין רעל הורידים
סוסיהן, דרקונים הם, נושפים אש של גיהנום
|
ברחתי ממך כמו חיה הבורחת מיער בוער
ואת רודפת אחרי, שורפת את לבי ללא רחמים
|
מכבש ענק מתוצרת גרמנית
מזדחל לו ביסודיות מובטחת
|
מתבונן בתהומות של שקט לוהטים
מקפיאים למוות שעטנז של לס וגיר
|
המוות, הוא קורא לפני שהוא קורה
בלחישת נחש שטנית הנשמעת רק לקורבנו
הוא מודיע על בואו של קץ, על סוף ההצגה
|
ואז ממעיינות הרוגע הנסתר, תזרום המחילה
מרכס של שלווה מושלג, ינשוב שיקול הדעת
|
חיל הרגלים שלי ערוך ומוכן, שורת חניתות מציג לראווה
צריח מימין ועוד אחד משמאל כחומות בטון, יציבות, מגינות
|
עינייך אגט, מתבוננות בי במבט יציב... או שמה אמרלד הן?
שיערותייך פחם, עפות ברוח הנצחית צוחקות אלי... או שמה זהב הן?
|
אמת פשוטה מצאתי בדמותה
שמורה בפורמלין של עיירת הרפאים
|
את הרעל שבי הופכת את תרופה
את הרשע שלי את ממסה לחמלה
|
בתוך פינה של חדר עגלגל
מנהל דו קרב כושל עם ריקנות מוחי
|
|
|
היהודים עשו
ביחד עם מוניקה
סקס.
עכשיו הם לא
יודעים איפה
הילד.
אבל כשהם מצאו
אותו הוא היה
מכוסה בטיפקס
והייתה כוורת על
הראש שלו.
מסכן הילד... |
|
