|
מלמעלה איך הכל נראה
כמו אותה מראה שבורה
שבע שנים וכלום לא קרה
|
מתיישבים ומולנו עיר עם אורות
אני לוחשת לך משהו
ואיך תמיד הצעקה הזאת
ואף פעם אתה לא תשמע
|
כי אתה זה הים
איך אסביר לך?
רצה אליך כמו אל חופש
כמו השמש זורחת בך
אך בסוף גם טובעת כמותה
|
העיניים שלה
הם זוג כוכבים
קסמים ניעורים שוב משנתם
והיא ואני והיא שוב איתם
|
מעבר לאופק , חיים מביטים
מחכים שאצעד על שדות ירוקים
נדמה שאני כבר כמעט מוכנה
ואז מקיצה מחשבה ישנה
|
זה שיר שתקוע חזק מדי
מתנגן מתנגן לא מפסיק לעולם
ועוצר רק לנשום, רק לכמה שניות
ואחר כך הוא שב לו שורט
ופוצע
|
בסוף כל הסופים שלי
יש משהו שימשיך אצלי
לנוע
לא לזוז כשמצלמים
את ממשיכה לקפוא
כשהם קמים
|
יכולה לעשות
שנבעט בקירות
נסדקים
|
|
|
זה לא שאני
בן-אלמוות, אני
פשוט נורא זקן
ומאוד קשה להרוג
אותי.
שמואל
איציקוביץ'
מתחמק. |
|
