|
ואת מולי בשמש, עת רוצחת
נועצת בי סיכות דקות.
המתכת שוב קרה חדה כתער,
מילותייך קרות יותר.
|
עוד יום שחור.
כביתי מנסיונות.
שכחתי את שרציתי לומר,
נתתי כל שנותר.
|
|
|
בסוף אני אהיה
ראש מחלקת ההיי
טק בחווה. אז מה
אם אני כבשה-
אני מקדימה את
זמני.
כבשל'ה
בפרומושן. |
|
