|
אובססיה
את לעת לעת לוקחת שפיותי
מחלחלת בעורקי
אחוזת טירוף את משאירה אותי,
כשהמסך יורד
|
עידן ועידנים היינו יחד בין הכוכבים
בעלטה כיסינו את גופינו
בנעימות קולינו הרכים
|
לכתוב, לכתוב כדי לא לשכוח
את הכאב אשר פקד גופי
לכתוב, אל הנייר לברוח
כדי להציל את נשמתי
|
הכל אבוד,
חיי נעים במעגל לכוד.
לבי לבוד באור של מציאות.
של החיים ברוח החירות.
|
|
|
חיילות זה בשביל
המורל, חיילים
זה בשביל להרים
את המורל...
אחת שיודעת את
תפקודה בכוח |
|
