|
ויביא בשפתיו טעם תפוחי השדה אשר נשאה על ראשה
וישקוט זעמו מן הגבר
אשר בעל לה בעל לה כל לילה
|
הקצב הלך ונהיה יותר מהיר, העיניים שלה עצומות, כמעט מרחפת...
|
חופנת אותי בתוכך... לוחשת את שמי בנעימה שהולכת ונמשכת...
|
כפות ידיים חמות
מתחת לגופייה
חופנות שדיים
מזדקרות
הלשון חמה
על צוואר רוטט
ניסית לביים לעצמך את הסרט שבקשת לככב בו
תכננת את הכל
|
רק אימה אחת יש בה, אימת המיטה הריקה וריחה של אישה זרה, הפחד
שיום אחד יילך...
עד לכדי שיתוק גופה, תאויים מהמחשבה על לחיות את החיים
בלעדיו...
|
קשרתי אותך למיטה שלי
שלא תברחי לי שלא תלכי לי
שתשארי איתי פה
עד הבוקר המר
|
עיניו מלוות הילוכה הקליל, עיניה השחורות לחות...
שערה רטוב... לא שלו הם
של אחר.
|
ותפכור ברגליה,
וקמרת בטנה החמה
תיפוך אל עורו
ויוחיל ממנה שמלתה
הפשתן הלבנה
|
ופתאום נהיה לך קר, פחד מטפס לך בכל הגוף
אבל את לא זזה, לא בורחת, לא עפה
עם שני רגליים מסוחררות טיפה
פתאום את מתפכחת
|
מגע חדש מוכר... ריח של זיעה... קימורי הגב הנענים לכף ידו...
כמו ריקוד שידעו לרקוד רק עם אדם אחד...
|
|
|
לאן הולכים
הסלוגנים שלא
מתקבלים?
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
