|
בפעם הראשונה שראיתי אותה בוכה, הדמעות שזלגו מעיניה הפכו
בין-רגע לטיפות קרח שנפלו על השטיח בחזרי
|
אני אוהב אותך, זה חרוט על לב האבן שבתוכי
אני רוצה אותך, שלעולם ממני לא תלכי
מה שתירצי, מה שתיקחי, אני שלך ואת שלי
|
שנה תשע חודשים ויום לקחת לי מהחיים
את החיים לקחת לי בשנה תשע חודשים ויום
|
אתמול הרגשתי הרגשה משונה
אתמול הרגשתי הרגשה מעיקה
|
היה זה האיש
שמחייו הוא מאס
נרדף מזל ביש
על כולם הוא כעס
|
החיים הם אף פעם לא איך שהם נראים
הם פשוט איך שאותם אנו רואים
לאן שאנו בחורים, לברוח
אולי לא פיזית אבל במוח
|
שביל נסתר ללב לבך מוביל
למצוא אותו זה יוצא מן הרגיל
|
זה היה מזמן, אבל אולי את זוכרת
ימים של אהבה, אהבה ממכרת
הרגשתי משמעות, הרגשתי אחריות
שיש למה לחיות, שיש למה למות
|
כל חייל שיוצא לקרב
לדעת הוא חייב
שמישהי תחכה, שמישהי תאהב
קשים האימונים
|
לאחרונה, הרגשתי הרגשה משונה
כולם עובדים עלי, כבר יותר מדי
כולם דופקים אותי, זה לא בשבילי
לא נותנים כבוד למי שיש כבוד עצמי
|
כל השבילים מובלים לאנשהו
כל עוד את הולכת לבדך
תוכלי לנחש מה צופן עתידך
הטוב הרע הלאן והאיך
|
מה הוא עושה (לה לה לה לה לה)
בקרוס (לה לה לה לה לה)
הוא מנסה (לה לה לה לה לה)
|
היו ימים שחשבתי שלא הייתי מאושר
בסוף, ליבי הוא זה שבחר
בלעדיו כנראה לא הייתי נשאר
ופתאום כשזה נגמר
|
אני כבר מעושן, והחדר מעונן ויש לי מחשבות על כלום,
יושב ומביט איך מוכרים לי זבל בהון תועפות בערוץ הקניות
אני רוצה להחזיר להם את כל החרא,
שידחפו אותו בחזרה לתחת, רק זה יביא לי נחת
|
שיערך הארוך, ושפתייך היפות
אותי שבו באזיקים של לבבות
|
פוקח ת'עיניים משפשף עם הידיים, ולזה קוראים שינה
מדיף מריח אלכוהול, מהלילה של אתמול,
בתחתונים שלי יש טונה של חול, את כבר זוכרת מדוע
או שאת עוד מסטולה מאמש,
|
שותל זכרונות עמוק באדמה
משקה רעיונות יבשים של קדמה
צופה בלבלוב של אהבה חדשה
קוטף פירות של אחרי מלחמה
|
תפסיקי להגיד לי, שאני מצחיק אותך
שאני ניראה נפלא, וחמוד כמו הדובון שלך
אל תוסיפי עוד מילה, כי את לא נמצאת במקום הנכון
כי רווק-תפוס, לגבר לא קיים במונחון
|
|
|
משהו מתרחש כאן
וזה בטח לא אני
אני |
|
