|
"זה לא קשה בכלל לעשות אותי שמח"
ואז פתאום עלה לאף שלי הריח של בת ים והריח של סבא וסבתא, וריח
של זקנים בכלל... וריח של אהבה וריח של ניקיון וכל הריחות שהיו
אי פעם בבית של סבא וסבתא שלי... ריח של מוות וריח של געגועים
וריח של ספות ישנות וטלוויזיה שעובדת רק על שני ערוצים וקלטת
של קופיקו ואזכ
|
ששלך ירטוט בתוך שלי, שניפול יחדיו, שנתמוטט
|
עד סוף העולם ואולי אחריו.
|
היא אוהבת שהוא מוחץ אותה ככה בחיבוק הגדול שלו,
היא אוהבת אותו.
אוהבת אותו באמת.
|
"היי, אני אמילי", אמרה.
"נעים מאוד, מאי", עניתי וצעדתי צעד אחורה.
"אין לך מה לפחד, אני לא אעשה לך כלום", אמרה אמילי וחייכה
חיוך מזויף.
|
מתחת למיטה שלי יש חלל ענקי.
כל פעם לפני השינה אני מדמיינת.
מדמיינת שיש שם כל מיני יצורים.
|
קם מהכיסא,
והולך למטבח.
אני הולכת כמו זנב אחריך,
מחמם מים בקומקום הישן,
ממהר.
|
אוי, הוא צילצל להגיד שיגיע.
לא אמר שעה, אבל הבטיח.
|
Singing in the rain...
Oh,
There comes the train,
I feel no pain
|
trust your fingers going up and down
around her body
near her lips
touching and hesitating
as if they were strangers
|
את שיצרת אותי
ציפית לי
חיכית לי
הולדת אותי
שמחת בגללי
גידלת אותי
|
בקיץ הבא אתה תיקח אותי לים
עם כפכפים מגבת וקרם הגנה
נבנה מגדלים גבוהים עד השמים
|
את שותקת
ואת שלי
תישארי איתי לנצח
יד ביד נרקוד
לצלילי השקט הרועש הזה
|
מטייל לי בחדרים של הלב
מתוך שינה
|
סופסוף משהו חי פה
כבר מזמן שלא ביקרו בתוכי הרגשות
|
אני מנסה לשכוח אותך,
להפסיק לאהוב.
לשכוח את האהבה שלי אליך אחת ולתמיד.
|
כשאת נוגעת בי
אני מרגישה צריבות בגוף
מרגישה שכל נגיעה שלך
תישאר עליי לאין ספור ימים
|
ומה בעצם את רוצה
ממני
והאם את בכלל חושבת
עליי חוץ מלשכב ולשכב ולשכב
|
tonight I'll sing the longest song
that talks about breaking hearts
until those pieces starts to melt
and melt and melt and melt
|
כשאני אתן לכם את הסימן
אז תרפו (רק לא לגמרי)
תשחררו את החבל מעלי
תנו לי להוציא את הכנפיים הגדולות האלה
שהיו עד עכשיו כבולות ועצורות
|
תיכנס לתוכי ותדע אותי
תלמד כל סנטימטר בגוף שלי
עד שתוכל לכתוב ספר עליי
|
ואיך שסיפרת לי שאיבדת את כולם, ואני בתוכי ידעתי את זה...
|
מאמי, יום אחד אנחנו נגור ביחד... כן, יום אחד... כשאני אסיים
צבא, כשאת כבר תהיי בדרגת שף, כשאמא ואבא שלי לא יציקו לי יותר
ויקבלו את העניין כבר קצת יותר ממה שציפיתי, כשאת תהיי מוכנה
לעבור לגור לבד, או שאולי כבר תעברי קצת קודם לבד, ואני אתנחל
אצלך בימי חורף
|
מכירים את זה שכל שירי האהבה שכתבתם עד עכשיו פתאום נראים שונה
אחרי שהכרתם אותה, ונראים בול בשבילה ולא בשביל אף אחת אחרת?
|
לאכול עד שהבטן מתפוצצת.
לצלם תמונות יפות.
לכתוב עד שנגמרות המילים.
לשמוע מוזיקה חזק חזק.
לרקוד עד שנופלים מהרגליים.
|
בכיתי אוקינוס שלם מהעיניים, בלי הפסקה
|
אני חושבת שלאלוהים היתה ילדות עשוקה.
בטח ההורים שלו הרביצו לו כשהוא היה קטן.
עכשיו הוא מרביץ לנו,
ולוקח לנו את האנשים שהכי חשובים לנו,
פוגע בנקודה הכי רגישה,
הכי כואבת.
|
אם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הם היו מספרים הכל.
אתם לא מכירים אותי, אתם מכירים רק מין דמות מזוייפת, הדמות
שאני מציגה לכם.
אתם לא מכירים אותי בכלל, אתם מכירים רק את מה שאתם רוצים
לראות, או שאולי אפילו לא את זה.
|
אני אוהבת אותך מספיק כדי להגיד שאני מוכנה לתת לך את כל
עולמי,
מספיק כדי להיות מוכנה להרוס בתים ושכונות וערים וארצות.
אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר במקום המזעזע הזה.
אני אוהבת אותך כמו שאף אחד אחר בחיים האלה לא יכול.
|
אחרי זה יגיע תורן של העיניים שלי,
כחולות ועמוקות בדיוק כמו שאתה אוהב אותן,
כמה דמעות זלגו מהן בגללך, אתה יודע?
לפחות אלפיים חמישים ליטרים של נוזל שקוף ומעט מלוח
|
קניתי אותו לפני כחודש במכירה פומבית באנגליה..
|
כשפגשתי את גיל הוא נשק לי בלחי.
הלכתי שבוע שלם עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן, ולחי אחת מלוכלכלת,
כי לא העזתי לשטוף אותה.
כל מי ששאל, הייתי מספרת לו על המאורע החגיגי, והשומע כמובן
היה מתעניין ומתלהב יחד איתי.
|
אני עדיין על הריצפה.
מישהו יכול לתת לי יד?
|
בעצם, את כל זה יש לי כבר.
יש לי אותך... המלאך שלי.
|
אם הייתה לי את האפשרות לכתוב לך,
הייתי שופכת את כל המילים היפות שמתרוצצות לי בראש עכשיו,
את כל המילים שמחכות לצאת כבר יותר מדיי זמן לדעתי,
על גבי נייר מכתבים, הייתי בוחרת את היפה מכל הניירות
|
לנצח אפול מידייך ואקום ואפול
|
עוד לומדת להיות בנאדם טוב.
משתנה...
|
מקיאה את כל הפעמים שחשבתי שנשבר לי הלב,
רק אני יכולה לשבור לעצמי
|
אקפיא את ליבך
אקפיא את גבך
|
מסתתרת מאחורי חיוך ענקי שכובש את כולם
|
ועכשיו עזבת
אז תשלם את החוב
|
"את יפה כשאת עצובה..." הוא אמר.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
"הלו? כאילו,
רצחו פה ראש
ממשלה בגלל
זה!"
סתם אחת מסבירה
לארגנטינאי על
החשיבות של
האכלת חתולי
הרחוב |
|
