|
אמבטיה גורמת לה לשחרר רגשותיה על הדף
בדרך הנקייה ביותר.
לבד. אולי תמיד יש מסביבי אנשים ויש לי חברות וחברים ואנשים
שאוהבים אותי ושאכפת להם ממני אבל בכל זאת אני מרגישה לבד.
אני יוצאת והולכת עם חברות וגם כשאני איתן אני מרגישה לבד.
תמיד לבד.
|
אני מקלפת,
שורטת,
פוצעת,
חותכת,
שוחטת עד זוב דם.
|
יום אחד הוא יופיע מאחורי,
יחבקני,
ילטף את ראשי,
ילקק כפות רגלי בשנית.
|
לוחש לי את אהבתך אלי,
אך לשווא.
|
הזכרון חודר את האדמה וזורם מתחתיי, בתוכה,
בורח ממני,
מאבד אותי ואני אותו.
|
הכיצד יכלתי לנחש
כי מאחורי החיוך המתוק והעיניים השובבות,
הצחוק הרך של ילדונת תמימה
מסתתרת זעקה של יאוש
המאיימת לפרוץ בכל רגע?
|
כוויות של קור גורסות, נוגסות, את בשרי.
מחוררות, מרוקנות אותי מבפנים.
|
רעלים משתחררים מגופי
אל תוך המים הרותחים,
צורבים את עורי הרך.
|
ירכיי רוטטים למגע אצבעותיך
ושערותיי סומרות בחיכוך עורך בשלי.
|
ברכיי מבצבצות למעל פני השטח הקטיפתיים.
כמו איים אשר נחבאו במשך דורות בתוך המים
ורק עכשיו מעזים להראות פניהם.
|
|
|
ישו נחשב?
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003) |
|
