|
חם, מזיע. אני מקופלת, מתנדנדת, הירך שלי נוגעת לא נוגעת בשלך.
גידי, אל תשתוק עכשיו עם המוסיקה שלך, אני נורא צריכה שתדבר.
|
אפילו את פליקס היא לקחה, וכל הספוגים שהיו לו בבטן התפזרו כמו
פרורי לחם.
|
לא רציתי לחזור לכאן, למושב, לבית ההוא, לרצפות הירוקות
המחליקות, למועקה. רעש הצרצרים מתערבב לי במחשבות. אני קמה
ומצמידה פניי לתריסים, איך יכול מישהו לעקור עץ נושם? אני
מתיישבת על המיטה השנייה, המיטה שלי, כבדה ועייפה צופה
למסדרון.
|
כל זיכרונותיי שזורים בשלך, יונתן. פנייך סמוקות לחיים, עינייך
כחולות גדולות ושיערך בצבע חול. אהבנו לרוץ בסנדלים חומות
בפרדס שמאחורי הבית של סבתא שלך, אהבתי את קול צעדייך על העשב
היבש ואת ריח התפוזים שדבק בך לאחר שקילפת תפוז והמיץ טפטף על
חולצתך הדהויה
|
|
"ועכשיו, בבקשה,
שכל אחד מכם
יקום ויציג את
עצמו"
יו"ר בית
הנבחרים גיב
לואיס לפני
קבוצת נכים
בכסאות גלגלים |
|