|
...הייתי חייבת להישמע סמכותית, אפשר שאפילו צעקתי עליה- אף
אחד לא רוצה להיות נשלט על ידי ילדיו. ניקול הקטנה הסתכלה עלי
במבט פגוע ואני... עדיין מענישה אותה על כך שהתגעגעה אלי כל
כך, תבעה את ליטופיה ולא נעצרה להקשיב ולעכל את אותן המילים
שנאמרו אמש...
|
מהחלון כאן אפשר לראות אימא וילד ברוש. שניהם זקופים. ילד ברוש
משתדל בכל כוחו להראות גבוה, להראות גדול- אך אני רואה כי הוא
צעיר, כי הוא רק ילד. העלים שלו כל כך רכים והגזע שלו כל כך
שברירי עדיין.
|
את אותם הדברים שקשה לבטא במילים הכי קשה להוציא.
אז אנחנו שותקים, והדמעות... בכל פעם פורצות מעיניים של מישהו
אחר, נופלות ומרטיבות את הלחי.
|
|
|
אם אין אני לי,
מה חבל.
- המתייאש. |
|
