|
"הן שכבו לפותות אחת בתוך השנייה, ממאנות להיפרד, נאחזות זו
בזו כאילו היו על ספינה שעומדת לטבוע. לא הייתה להן נחמה, הכל
עמד להשתנות ולא היה דבר שניתן לעשות."
|
The distance between us so small yet so deep
An invisible wall that you're trying to keep
Your voice is my essence it's the air that I breathe
Will it stop?
|
אבודה בתוכך ואתה לא יודע איך
מכורה לכאב ששמך
צורב בשפתיי בכל פעם.
מתקרבת עוד צעד לאט
ואתה נעלם.
|
אור כחול, עשן סגול
וריח מתוק וסמיך של אולי
בשמלה הדוקה
לבמה את עולה -
אלילה.
|
בוא נהיה רגע כנים אחד עם השנייה, טוב? ידעת הרי שהסיפור
האחרון ישבור אותי, נכון? היה לך ברור שהפעם זה יהיה קשה יותר
מתמיד, וכואב יותר מכל כאב שהרגשתי מימי, אז למה?
|
חדר חשוך, מואר באור נר רך, האוויר אדום ואתה. ואני. יחד. גוף
אחד, אני רואה אותך רוצה אותי, דורש ומבקש אותי לעצמך, ולוקח
אותי רחוק מתוך עצמי רחוק מעצמך, ואנחנו לא מפחדים, לא ממני,
לא ממך, וזה כל כך נכון, וכל כך אמיתי.
|
אם פעם אחת, רק פעם אחת, היית מאבד את עצמך במערבולת חושים
מטורפת כשהפנים שלי והידיים שלי צמודים אליך והיית נוגע והיית
קורא לי בצעקה ומגלה לזוועתך שאתה לבד, פעם אחת - שתרגיש.
|
|
|
מי
שטוב לו ושמח
כף
ימ
חא
משיח בגופייה
מסים אקרוסטיכון |
|
