|
 
"שירי האהבה מגיעים לנבכי לבו של כל אדם,
נוגעים ברגשות שכולם אי פעם הרגישו
אך לא היו מסוגלים להביע..."
ליאת מזור
רחוק הוא עכשיו
שם מעבר לים
חתם בצעדיו
על ליבי לעולם
|
וניגש לפרפר ונשק לכנפיו
אמר הפרפר: "לא מתאים לי עכשיו"
|
שואלת אני בתום עלומיי
על אהבה ישנה שעודנה נפרמת
חוששת כי תחקה לעד צעדיי
ותיוותר בנשמתי לעולם מיותמת
|
כי למד הוא האהבה, על רזיה הקסומים
ומוכן להתאהב ולהיות שלי לעולמים
|
לא מותיר הוא סימן אפילו לא תו
שיחזור הוא בקיץ או אולי שוב בסתיו
|
נשארתי כאן לבד חושבת עליך
אבל כל נשמתי נשארה בידיך
|
כתבתי לי שיר עם מילים ונעימה
שיר על געגוע ואהבה שנפרמה
על פרידה כואבת שהשאירה חותם
שישמור מקומו על ליבי לעולם
|
הוא מלטף את שערי
ונוגע בעורי
נושק לי על שפתיי
נשיקה אחת ודי
|
חכה לי אהובי, אל תלך אל האחרת
אל תוותר עלינו כי... אני לא מוותרת
|
מסרי לי דמעותייך ספרי לי את לבך
מלאך נסתר שלך אותי אלייך להיות כאן לצדך
ויתרה היא על הפחד וחיבקה אותי ברוך
היכן היית עד עכשיו? חיוכה היה נבוך
|
קופידון, אמרתי, תן לי רק סימן
שכל הטוב הזה הוא לא עניין של זמן
שיהיה זה לנצח כי מאמינה אני באהבה
אל נא תטמיע בליבי אכזבה
|
תכול עיניים בי הביט
נשק לי על היד
לחש לי: "הראית?"
והביט מצד לצד
|
רגע לפני שפגשתי אותך
השמיים היו בצבע שונה
|
רק אתמול טביעות אצבעותיך
נותרו על הרהיטים כולם
והיום רק אזכור את ידיך
טבועות על ליבי לעולם
|
זה מרגיש ונמצא
לא גווע
לא משתחרר
קיים בגוף בכל תא
מתייסר
|
העוצר מלגשת אליה
להביט בעיניה
לגמוע שפתיה
עד תום
|
את ידו המושטת לבלי חזרה
את הסליחה בתוך כל הזעם
עייפתי מלא לראות
אותי מחייכת כמו פעם
|
אך שאלה אחת בלבד
מקננת בלבי הנסער
מעניין מה היה יכול לקרות אילו
אילו היית נשאר
|
ואם לא הוא שלי
אהיה עם אחר?
שאוהב לאהוב
שמרגיש, מחזר?
|
אתה מרגיש ריקנות
שמשתלטת בעדינות
שעוטפת כל תא
זה כבר לא אתה
|
|
|
