|
 167452906 Ley-Anne
פשוט אני. בלי שום פוזות ומסיכות.
בלי הרבה מילים, פשוט כתיבה.
פידבקים יתקבלו בברכה יחד עם ביקורות בונות.
טיפות טיפות זולגות על הכר שעטוף בציפה ירוקה והופכות אותו
לאדום.
|
She was lying on the floor, somehow, reading a book, while a
knock on the door interfere her mind.
|
במרוצת השנים, עוד נהיה שנינו זקנים... ואולי איש לא יטפל בנו
אז, אבל לפחות נזכור. את הכל, סיריוס. הכל... אנחנו נלמד
מהטעויות של עצמנו ונקום שוב. חזקים מאי פעם.
|
היא הולכת.
פעם חשבה שההליכה המהירה שלה תבריח את המחשבות והפחדים מהראש
הקטן שלה.
הם תמיד יהיו שם.
אפילו ללעוג לעצמה היא לא מצליחה כמו שצריך.
|
היו דברים שהוא אמר והצטער, ודברים שחשב ובמחשבה שניה נראו לו
מטופשים מתמיד.
אבל שום דבר לא יחזור להיות כשהיה, לא בשבילו, לא כשהיא שוכבת
על ידו, עיניה עצומות ונשימותיה ריקות מתוכן.
|
אפאתית. נכה רגשית. אדישה.
כל כך הרבה מילים שמתארות דבר אחד-אותי.
|
השיחות ביניהם הופכות לקצרות מדי יום, סיריוס עוד מתגעגע לימים
שבהם יכל להביט לו בעיניים ולומר לו 'אהבה' מבלי שיצטרך להשפיל
את עיניו.
|
One last kiss, a small hug
Feeling your arms surrounding me
|
הרשי לעצמך לפרוש כנפיים ולדמיין אינספור נגיעות קלות
שחררי את הנשימה, תני לי לאחוז בך כמו שאף גבר לא אחז בך
קודם.
עצמי את עינייך, מלאך שלי, הקשיבי למוזיקת הלילה.
|
שקט.
השקט שלפני הסערה. כך הוא נקרא.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זהו אני פורש!
למה אתם שואלים?
כי עכשיו ראיתי
את משה פרסטר
בטברנה לא
להאמין מה קורה
לעולם הזה פשוט
לא להאמין לאות
מחאה אני פורש
מכתיבת סלוגנין
האנושות תראה מה
זה אצלי, אין
חוכמות!
נשבר הזיין.
פקד צדי צרפתי
פורש מכתיבת
סלוגנין או
לפחות מחליף
דמות! |
|
