|
הפועלים שמתחת לבניין שלי בונים גינה לילדים, ובין קדיחה
לחפירה תוקעים מבטים ללא שום ניסיון להסתיר אותם. אני נכנסת
לחדר האשפה זורקת את הזבל ואיך שאני יוצאת משם אני קולטת את
השכן שלי. השכן הוא אבא לילד חמוד בן שלוש. אומר לי בוקר טוב
ושאני ניראת נהדר,
|
אתה עבורי מין חלקת אלוהים קטנטנה.
חלקה ששייכת רק לי, חלקה בה אני מרגישה רגועה.
אתה עבורי מין חומה גדולה...
מין דובדבן מסוכר
|
אין לי רעיון
וגם אין לי מקום
|
לא רוצה לחשוב שאולי יש אחרת
לא רוצה משחקים ורכבת הרים
לא רוצה סיפורים שהם חצי נכונים
|
מתמסרת לך...מרחפת,מעופפת...
|
אותם נעלים שליוו אותי בפעם הראשונה
מונחות שם מתחת למיטה
|
אני רואה, אני לא עיוורת.
רואה אותך מסתכל בטלוויזיה, על תוכנית שאני יודעת שאותך ממש לא
מעניינת.
רואה שאתה נותן שעות בעבודה בלי חשבון, ושבסופי שבוע אתה מעדיף
לישון.
רואה שהמתנות אינן מהלב, קרם גוף של אחותך זה כבר ממש מבזה.
|
זה גרם לי לחשוב על הבושה. איזה מין דבר מוזר.
אנשים מתביישים בדברים שלא בשליטתם.
סליחה, אבל אם אתחיל לדבר על השירות שלי לא תסיימו לקרוא עד
לפני שמהדורת החדשות תתחיל.
|
|
|
אפשר להגדיל את
הסלוגן בשקל
תשעים?
(המוצון מבלה
יותר מדי זמן
במקדונלדס) |
|
