|
 חרך צר
עולם שלם
טפח, טפחיים
מתגלים
מתגלגלים
נפשי פרושה
נארגת ונפרמת
לעיני כל
|
סופונה של שוקולדים
אני דווקא מאוד אופטימית...
לילה טוב, ותשמור על עצמך; ותתקשר; ויהיה טוב; הנה מונית, 4
בבוקר, מאוחר; צריך להכין מחברות ואתה לך תשלים שעות; ותזכור
לדבר איתי; שמרת את המכתב? אתה יודע שאני אוהבת אותך, נכון,
אבל אי אפשר; כואב לי מדי בעצבי הגעגוע; תחלום עליי, אם אני
אשן אחלום עליך. תמיד כ
|
והתקרה והסדין
הוילון והנר
ידית הדלת וקצה המיטה
ואתה ואני
|
ובגופי סערה
רוח שורקת חורקת פורקת כל עול
|
התכווצות
ועוד אחת
מצחי על ברכי
מנסה לנחם
להרגיע
יד על שד
מחפשת
את סימני הגודש
|
לא תפלס דרכך בינות לשושנים
ותקרב את פיך לשלי
שהרי רק כך אוכל להתעורר
מתרדמת המוות שהטלת עליי אתה
|
מבחוץ אני קורנת
חזקה
הכל אצלי בסדר
סוחבים, כרגיל
|
זוג כנפיים
נפרשות אל החופש הנצחי
השמיים גם לא גבול
כשמתחילים
קשה להפסיק
|
כל הניקבות
בהן מסתתרת נפשי
מוצפות זה זמן מה
|
הדממה הזולגת על גופי
דממת לבדיותי
זולגת בטיפות מרות קרירות
עוטפת אותי
|
שברי מציאות מעופפים
מרעידים את קצות ריסי
דמעותשלתקווה
|
ואני, קנה רצוץ
מפחדת מבוא הרוח הרעה
שנושבת ללא הפסקה בכל חדרי לבי
|
אצבעות רגליך
שלובות בשלי
קפיצות שינה קלות
מדי פעם בפעם
|
זוכר איך עמדנו שם
במקלחת שלי
בלילה האחרון
ואמרת שכך אתה רוצה שאזכור?
|
כמו צל של מוות
מתכסה ליבי
בשתיקתך
|
לקום לפני או אחרי שאני אצלצל
להגיד סליחה לבלונדינית
או לקום והיא תבין
|
ומילים
הן כבר לא כלי לכלום.
|
היית הכל
ועתה אינך
אתה אינך
|
פטמות זקורות של חורף
מעברו השני של הקו
את זועקת אליי לעזרה
|
כמו סיגריית ווג ארוכה
אהבתי המוצתת
|
כמעט ונשכתי
קצות אצבעותיך על התפר
שבין גבי
וחלקת בטני
|
ולפתע
עמודו
קיפאון מוחלט לרגע
שריקת הכדור הנופל לאיטו
|
התנפצות זיעתך על בטני המתוחה
אנקתך השקטה זועקת בתוכי
המתחות עד לקצה גבול יכולתנו
והרבה מעבר לשם
|
יושבת
רחוקה
שני כסאות שלמים ממך
|
להזדיין בשכרות
פראות לא מתפשרת
שתמלא את כל החללים בי
|
ואחת בדרך פלא נפלטת מפי
יבבה מעקמת שפתיים
והמרחק העצום שביננו
ולפתע יש רוך
|
איך תמיד
בסרטים של דיסני
לא רואים
גושי חרא של פרות
|
נמתחת
כמעט כולי
עוצרת וקופאת
בקישיון
עומדת על מקומי
|
ופתאום, כל האל, וה-מ, והמתמטיקה האלה- מתגמדים.
וכמו סיזיפוס, אני משתדלת לגלגל את אבן החיים שלי למעלה ההר
בלי להדרדר, בלי להתייאש. ובכל פעם, החיים- כמו האלים- צוחקים
לי בפרצוף.
|
|
|
חלאס,מולי,
השנה,
בלי טיולים
ובלי בלגאנים -
השנה אחיך נשאר
פה והולך
לזיין.
נילס הולגרסון
מאכזב חבר |
|
