[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי ליאור לרנר
ילידת 83'. עלתה לארץ בגיל שש מארצות הברית והתאהבה
בה. התגוררה בתחילה בירושלים ולאחר מכן עברה בצו
משפחתה לחור בסביבתה שאת שמו לא תציין :).
כותבת מגיל 12 בעברית בלבד, אבל מעריכה מאוד אנשים
שכותבים גם בשפה האנגלית ועושים זאת בחן ובכשרון,
בייחוד את אלו שבניגוד לה, אנגלית איננה שפת האם
שלהם.
אוהבת עד לעמקי נשמתה נשים מוסיקאיות כמו פיונה אפל,
פי ג'יי הארווי, טורי איימוס, מריאן פייתפול, אניטה
ליין, פטי סמית, ג'ניס ג'ופלין ובייחוד ג'וני מיטשל
המדהימה, שמאז גיל 14 השפיעה עליה לא רק לעשן אלא גם
לכתוב שירה ברצינות ובייחוד לעולם לא להתנצל על כך
שהיא נכנעת לפעמים לסנטימנטים באומנות. למרות זאת,
ההשפעה המרכזית על השירים שלה היתה ולעולם תהיה
משוררת מופלאה בשם יונה וולך.
מתעבת מחשבים בעיקר בגלל שקשה לה להשתמש בהם, ולכן
לא תראו אותה משתמשת באייסיקיו ובהחלט לא במירק.
מקווה שהדבר יסלח לה.
באה לבמה בשביל לפרסם יצירות ואולי גם לדון
ביצירותיה, ולא הרבה יותר מזה. הפורומים חביבים, אבל
יש בהם יותר מדי נפשות פועלות בשביל שליאור, בהיותה
סנילית עד אימים, תוכל להשתתף בהם וגם לזכור את שמות
כל החברים :).

וזהו, אם יש עוד משהו שתרצו לדעת אתם מוזמנים לכתוב
אליי לאי-מייל, ולאחר שאני אלמד איך להשתמש בו אני
מבטיחה לענות במהירות ככל האפשר.

שלכם,
ליאור לרנר.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
אני רוצה שתהיה לי אמליה משלי,
אמליה שאוכל להזהירה מפני פגעים של תמימות,
ונזקים סביבתיים שחודרים פנימה
ובעיקר להזהירה מפני אזעקות שווא -
היזהרי, אמליה, הנה באה עוד אחת!

אהבה
מגעים שכבר התנדפו מעל עורי
נשיקות שכבר יבשו מעל שפתיי
זרע שכבר נטמן במעבה רחמי - ולא יכל לו.

אהבה
אני מגוננת אך בקושי על החלקה
אשר נותרה ברשותי.

בדידות
שוב הם מפריעים לי. מתעלמים מהשלט שכפיתי על ידית הדלת,
זה שאומר שאני רוצה להיות לבד.
"we would like to see you" מילותיהם נשמעות מבעד לעץ -
יבורך האדם שהמציא את המנעול והמפתח! -
"you owe our visitors a little bit of courtesy."

אהבה
פעם נוספת ראיתי אותך רטוב ועגום,
כחול עיניים.

געגוע
אני ממיינת מכתבים ישנים,
אני עומדת לעשות את מה שכל בחורה עושה כשמגיע הזמן הנכון -
אני אפטר מזיכרונות שאיבדו את תוקפם.




אם אין לנו מה
לעשות, לפחות
נעשה את זה
טוב!






אחד מסביר למה
הוא מאונן כל
הזמן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 8582. בבמה מאז 26/12/01 11:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליאור לרנר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה