|
 82061206
נולדה בשנת 1986, בחודש דצמבר בדיוק בזמן סופת שלגים
מהממת ברוסייה הקרה. בגיל 8 עלתה לארץ. עד כה היא
מחפשת כישרון, את הנסיון (הלא מוצלח, בעצם תשפטו
אתם) שלה בכתיבה מביעה בבמה. מקווה שתהנו.
כותבת כשיש מוזה, כיוון שגב' מוזה לא אוהבת את
לנהל'ה שלנו במיוחד, היא מחליטה לבקר אותה פעם בחצי
שנה. לכן מספר היצירות בדפיוצר שלה קטן כל כך.
בכל אופן, כיוון שהתבקשתי לכתוב בגוף שלישי-
בבקשה תשאירו חוות דעת-
שליליתחיובתבנאליתאוראליתאנאלית (?!), או כל דרך
שתחפצו...
יצאתי החוצה, עישנתי את הסיגריה שלי...ועוד אחת...ועוד
אחת..נדמה לי שזה היה 14 או יותר סיגריות..בחוץ היה קור אימים,
קפאתי..הרגשתי שהקור מגיע לי לעצמות, והלב שלי לא מחמם אותי
בכלל..
|
היא הייתה מטורפת. היה לה אומץ....אומץ לכל דבר שבעולם." חייך
חיוך קטן בקצה שפתו העליונה.
"היה לה שם מסתורי במקצת. הוא היה נדיר...נדיר כמו הילדה הזאת
שבחיים לא תחזור." עושה הפסקה קצרה לקחת אויר...זקן הרי האיש.
"היא הייתה פראית...כמו חייה טורפת בכלוב
|
באותו יום רביעי, שאת רובו העברתי בחלומות בהקיץ על הפגישה שלי
אתו, באתי אליו. בהתחלה ראינו סרט- "משחקי פיתוי 2". הסרט היה
יפה...אני בטוחה...במיוחד בהתחשב בעובדה שלא צפיתי בו אפילו לא
לשנייה אחת- כל השעתיים האלו הסתכלתי עליו..מזלי שהוא לא ראה
|
אני מאוד שמחה שלא היה לי צורך בנאום הזה. אבל שוב-
אולי מישהו ימצא בו חן, או אולי אפילו שימוש.
"אני לא מאמינה בלישאה היפה שאחרי השיחה שלנו אתה תשתנה, שאתה
תהיה יותר חם, אוהב, רך ומלטף."
|
|
|
מכירים את הקטע
ההוא, שבו אתם
עובדים על מישהו
ושוכחים לספר לו
בסוף שהכל היה
סתם בדיחה? לפני
5000 שנה אחד
עבד על חבר שלו
שיש למעלה אחד
בשם אלוהים, ולך
תדע, יצא מזה
ספר...
אחד שלא
קונה את
הסיפורים של
הקופירייטר של
אלוהים |
|
