|
 
"לחזור בזמן?" תגידי לי, מה קרה לך? לא נשארה לך טיפת חכמה?
אולי נחזור לתקופה של הרצל ונגלח לו את הזקן?, תגידי לי, מה את
רוצה? על זה את חושבת כל הזמן?
|
אדם עולה על הסולם
אדם נופל בין השלבים
אדם הופך לבן אדם
|
אולי תמיד ביקרתי את עצמי
ולא הבנתי למה התווכחתי לשווא
עם פרצוף מאוכזב
הפניתי לי גב
|
הרים הם נסיון לגעת
בעולם ששייך למלאכים
|
ואם יש איזה משהו- שיצא
כי אין לי כבר כוח לשאת
ולבי כל כך צמא
|
אין חדש תחת השמש
גם אני אומרת לפעמים
שתחת אותם עננים
לא שונה היום
מליל אמש
|
אין לזה כל חשיבות
אם אמות
וגם תמות
התהילה
|
אינך היחידה ללכת
לא להשאר
בדרכך את משתרכת
אחרי מישהו אחר
|
אני חזק ואני לא בוכה תכופות
ואף לא על כתף אחת נשענתי
היו נשים והן היו מאוד יפות
וכשבכו אליי, אני כך התעלמתי
|
איפה הקיץ
אני מספרת לבני
איך הייתי הולכת לאורך הים
והיו הם שורקים לי בכל הזדמנות
|
את מרחב הזמן
קרע מפרש
את עוגנו הוריד
אל השתיקה
|
אני חייב אותך
כמו משאבת הדם
מרכז הרגש
בת אדם
|
אני טיפה יותר מדי
טיפה יותר ממך
אני טיפה כועס
טיפה עצוב
טיפה טיפה דועך
|
רציתי לכתוב לך שיר פרידה
על איך שהיה
שכבר לא נדע
|
אני לא רוצה לדבר עליו
הוא יקר לי מדי
רק עוד נגיעה אחת
ודי
|
אני יודעת שאבכה
על כישלון
ואחגוג
על ניצחון
בכל זאת
אני מנסה
|
אני מסוג האנשים
ששבים כל שנה מחדש
וכמו בפעם הראשונה מתרגשים
אומרים שלום, מוסרים ד"ש
מחפשים חיבוק כאילו לא עברו זמנים
אני כזאת
מאותו סוג של אנשים
|
בקרוב לא אהיה כאן
אני נוסעת להיות חומה בירושלים
רחבת גודל,
"אוזניים לכותל"
|
אני צריך לוותר
גם אם זה לוותר לעצמי
כי הקונפליקט שתמיד חוזר
|
שומע "רובים ושושנים"
וזה עושה לי טוב
הם לא שרים
הם צועקים
|
אתה יושב ובוכה על אתמול
מספר לי שחשבת על מוות
אתה מסדר את החדר
שיהיה יותר נוח
|
את יודעת ש...
אין יום בלי שמש
כשאת נושמת
אין רגע
שהטבע
לא עוצר לכבודך
לראות את יופיך
|
בין היום לאתמול לא השתנה דבר
אתה אומר לי: "זה טוב,
הבקבוק לא התמלא
אך גם לא נשבר"
|
איך התהפכו היוצרות
איך השתנו הזמנים
אם היה מיני זכר
הייתי יותר מאושר
כי בנים לא בוכים
|
למי יש בכלל מושג איפה אני חי?
מה יודעים עלי?
|
מה קרה ל"בת חזקה"?
רק אל תאמרו שהיא נדפקה
היא יחידה
מסוגה
אז קחו שניה
היא חוזרת
לעצמה
|
ככולם גם אני נופלת
כמו עיוור אל תוך האור
|
דור מתבגר
יש לו משפחה
ילדים לגדל
הוא לומד עם השנים
להתרגל
|
האהבה הזאת
הוציאה את הטוב שבי
נכון
שזה מוזר
לומר משהו טוב על אהבה נכזבת
|
האפיפיור נפח נשמתו
אבל בותיקן
יושבים שותים בירה
התקבלה הודעה חדשה
הבייביסיטר התייאשה
אפילו לעצמנו אין זמן
|
רק עצה אחת נשארה לי לתת
את כל מילות החכמה
תשטוף באסלה
|
הגיע הסוף לכל שירי הפואנטה שהחייתי
דם המתים מעולם לא היה כל כך אדום
כמו פניי, כשהחלטתי, כשאמרתי מילתי
על גורלם של שיריי שחרצתי פתאום
|
עננים צוירו במכחול אומן
תחת שמיים
נוצר עולם
הוא בטח היה גאה
לנוכח הנוף
זה בטח שווה
את כל הצרות
|
יש מקומות שעברו בהם ארבע רגליים של חיה
וסומנו כדרך הטבע לומר -
היית כאן, אהבתי, נגמר.
|
עכשיו
הסוף נראה
הרבה יותר
קרוב אלינו
|
הרומן שלי
אוי, הרומן שלי
רחוק מהוויתי
את הזמן שלי
המעט שלי
הוא לוקח לי, איתי
|
זהו שיר שיזדקן
מעת לעת
ויהפוך להיות ישן
ומאובק
יכנס למגירה
תחתום אותו העט
והנייר יתפורר
לאט
|
היא הולכת לאיבוד
נעה בין מחר לאתמול
קמה על צד שמאל
|
הקול שלו זכור לי
רק חבל שאינני חקיין
במוחי הכל ברור לי
מנסה להמחיש, אך לשווא
|
עברו הרבה קרבות
ורובם נכשלו
אך המסלול שלי עוד לא נגמר
|
לקחתי, קרעתי דף
אחרי שקראתי רבים
ומפוספסים
ולא קרו ניסים,
גם לא נפלאות.
|
שומע את ההודעה שהשארת לי אמש
מבקשת טרמפ למחרת מבית שמש
|
זה אולי מובן מאליו
שהחיים קצרים
אז דווקא עכשיו
אנחנו יוצאים, קמים
לתחייה
ואולי זה כבר נאמר
שהחיים הם זכות
אז גם לי מותר
להרגיש טוב, להיות
חופשייה
|
כתבתי שיר
רציתי שתלחין
כתבתי שיר נחמד
|
לא הצלחתי לדמיין את עולמי עושה אותי מאושרת
אמרתי כן לכל פיתוי שנקרה לי בדרך
ביקשתי ציפור על עץ מזמרת
וקיבלתי עץ בשלכת
בערך
|
לא נותר כוח לבזבז
הוא שומש בכל מלחמותיי
עם עצמי
לא נותר כוח לבזבז
את המכסה סיימתי
בעל כורחי
|
אולי אמצא לי עבר פשוט יותר,
ובעתיד אקח לי הווה
של מישהו אחר.
|
אני מניחה שעכשיו זה הזמן להתוודות
אין צורך לפתוח לכבודי מזוודות
|
החכמה היא
לחבר לה איזה שיר
שתתפלץ.
|
לתת
לתת לו ללכת
נו, באמת
כבר שנים שהוא יוצא ונכנס בלי היכר
|
מעדכנים לי סטטוס בפייסבוק
ומציעים שאפתח איזה בלוג
מביאים לי יין
|
מילה
ביקשה ממני בית
לא רצתה לדור עם הרבה שותפות
|
היא אמרה לי, מילותיי
כדורבנות
מילים שקטות
מילים נוגעות
בה
|
לעולם לא תוכל
להסתכל על העולם
במשקפי טייסים
עננים נודדים
בעיניך
|
מקור פחדי אינו ידוע
מכיוונו בא גל
אינני רגוע
ולצידי, הולך ענן
מוזר הוא מיקומו
הולך הוא לאן?
|
אני מתחיל להתעייף לעת זקנה
אין לי עץ להשען עליו, ואין פינה
והכר שעליו הנחתי ראשי במשך השנים
נעשה לאט ריק מבפנים.
|
לפעמים אני נושאת על עצמי קצת
קצת יותר מדי
ועוד מעט, כמעט
קורסת, נופלת על ידיי
|
עכשיו אני יכול לומר בוודאות שעצוב לי
ואתה, שתשאל אותי איך אני יודע
תבין, שבשבילי השיר הוא הסימן
שאני בוכה מבפנים, והנשמה מנסה לנחם בשיר נוגע
|
אל תכרחיני לשמוע זאת שוב,
אמת מכאיבה, מקצרת חיים.
זה נפלא שהבטחת אל ההר לשוב
|
בגינה צמח לו עץ אילן
עוד כשהיה ניצן
ניצב האורן לידו
לא קטן
היה העץ
ומסביבו ניצבו השקדיה והגפנים
ו-4 גפנים היו לו לאילן
השקדיה איתו בכל עונה וזמן.
|
סיפרו לי שאנשים טבעו
אז בוא נמצא אותם
נציל אותם
איפה שלא יהיו
|
פוטרתי מעבודתי רבת השנים
הודחתי מתפקידי שבניתי לאט
התפללתי שאצליח כמו שהצלחתי להתמיד
והגעתי, אבל רק כמעט
|
פרצו את כל המחסומים
נותרנו חסרי הגנה
הוכרחנו לא להיות תמימים
ובלילות חסרי שינה
|
ציפור נותנת שיר
נותנת אור
נותנת נפש
'עזרי לי להחלים'
פיסת בד
ואירועי ליל אמש
|
רק אתה
שמבין שאני לא מושלמת
שיודע להעריך כל מילה
|
שוב אני מוצאת את עצמי
מאוהבת בך
חשדתי כבר כמה פעמים
בתחושה
|
אתה ליל שימורים ביער
מנסה לגשר על הפער
כורת בי עצים לתפארת
במבט של 'את נהדרת'
|
זהו שיר אחרון
לפני שהולכים לישון
שומעים אותו בדרך כלל
בלילה
|
אנחנו
שייכים לעבר
זה כבר נגמר
מזמן
אתה אומר
שנשאר לי חבר
רק שאין לך יותר
רגש
|
אני לא שואפת שתסכים איתי, אני מקווה רק שתבין אותי באופן
מסוים.
תהיה חבר טוב, תמצא חבר טוב ותחיה טוב.
|
יש פעמים בחיים, שאתה יושב וכותב לעצמך מכתב. בלי כוונה להראות
אותו לאיש, ואם כן, אולי בעוד הרבה שנים, כשלא תצטרך לתת
הסברים, כשהכל כבר לא יהיה רלוונטי.
אז בדרך לאותם פעמים, אתה מתלבט אם בכלל יש טעם לשבת ולכתוב,
אבל אתה יודע שהמכתב הזה לא יהיה רגיל. אתה יו
|
הוא תמיד צעד אחד קדימה. בטח היה עונה שאני צריכה לשתף אותו
בכל דבר, בלי היסוס. 'מה השאלה?' הרי כל המטרה בעסק הזה היא
כנות. חשיפה. התגלות. לאחר מכן היה משנה נושא, ואני הייתי עוד
יותר בוערת בתוכי. למה לא ענה על טענותיי, למה לא הגיב.
|
סליחה,
לא התכוונתי שלא תדע,
לא התכוונתי להסתיר,
אבל אין לי ברירה.
|
רציתי להיות פעם 'מאני מייקר'. חשבתי שיהיה נחמד לשים את העולם
בכף היד הקטנה שלי. וחלמתי על הרגע שזה יקרה ואני אגיד: "אמרתי
לכם?"
|
אל הארכיון האישי (135 יצירות מאורכבות)
|
|
"יש הבדל בן
להכיר את הדרך
מבן לעבור
דרכה"
מורפיוס
(מאטריקס) |
|
