[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לי רוג'ר עמרי
"לא משנה היכן אתם - אם בטואלט מצחצחים שיניים או בלב ליבו של
בית קפה תל אביבי סואן, תמיד תנועו כאילו אתם בפריים טיים
בסי.אן.אן!" :)

 Lir

אל היצירות בבמה האהובות על לי רוג'ר עמריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי לי רוג'ר עמריאל היוצרים המעריכים את לי רוג'ר עמרי
או-שונטה,לכל מי שמרפרף עליי בזמנו הפנוי, ראשית אני
מאחלת לכם שתהנו.  
שנית, התוודעתי לבמה לראשונה ב2004, בת עשרה מטופשת,
עם מלתחה שאני מתכחשת לה עד היום, מאוהבת  בטעות
מסוג זכרי שבזבזה לי 5 שנים מתוך 6 יקרות ערך מאמינה
הדוקה באהבה והבעלים הרשמיים של ערימות של דרמה.
  היום, בת 23, רווקה כבר שנתיים, מאוהבת במלתחה
שלי- ובה בלבד!  את הדרמה השארתי עם האמונה באהבה
אצל הומלס שהיה זקוק להן יותר ממני.
בעיקר, אני מחליטה איך לחיות את חיי כיום, ומה שלא
בעיקר לא מעניין. אז אם משעמם לי אני עוזבת וזה לא
אישי זה קורה המון אז הם מתרגלים והאמת תמיד יוצאת
איתי והיא לא מבזבזת זמן אז הם לומדים לאהוב או
לשנוא בדרך כלל אני זו שמכוונת אותם. ולפני שאתם
שופטים את הביטחון העצמי שנשפך מהטקסט שימו לב - אתם
צודקים לחלוטין!  אתם זכאים ורשאים לא לאהוב אותי
ואם כבר תרגישו חופשי לשנוא החיים קצרים מדיי בשביל
רגשות פושרים.
אבל פה אתם כבר בוחרים לא להכיר את האני העליון, זה
שנחשף לאלו שרואים מבעד לשריון ולמתקפות הנגד. את
המסיכות שלי אני יצרתי ולקח לי שנים ורק הן מסננות
לי את אלו שמחזירים קצת מהטוב...




לרשימת יצירות השירה החדשות
מורבידי
I refuse to give in
for my tear is your gain
so honestly dearest
your no longer my pain

ואולי כבר מיציתי
את שהיה פעם הסוד
שטיפח את הניצוץ בעיניי.
וכך בפשטות

הגות
כשלחשת באוזני לראשונה, אני זוכרת.
הרצון שהטמעת בגופי, אני כופרת.

יש בי כאב אם תרצה
הוא בא עם האהבה
ישנו גם צער ומעט חרטה,
לבסוף ישנם את דמעות הפרידה

ש"אנחנו" זו קוביית הקרח
בכוסית של הברנדי בסיומו של יום,
זה השיר שבמקרה מתנגן לאוזניך
רגע לפני שאתה נשכב לישון,

פואמה
לעתים העוצמה של המרווח בינינו
כה חזקה שזה מכאיב
אני נשענת עליך, מתמסרת לך
נותנת לך לאחוז ב

מצב
ואתה סתם עוד נגמר
אני לוחשת דמעה שמבינה אותי.
מה שהיה פה נשאר -
בספות, בקירות על הכר.

לא כמו שגוף משיק בגוף
אלא אלם באלם,
לא כמו פרפר שואב חיים ועף
אלא כמו לב מציץ נפגע
ושם שוכן הוא, יתר חייו

ארוטי
למד אותי אם יש דרך
לספר בדיו על אלפי דפים
את ריח טיפות זיעתך סוללות בי שבילים,
לתחום את קצב נשימותיך המרפה בי שרירים

ייסורים
הכל כואב לי וצורב
הכל חולה בי ולא אוהב
והקירות, עדיין לבנים
בוהים בי חזרה במבט תמים.

אהבה
ובאותה ציפייה לשובך,
ליבי מדמם לאורך שדירה,
מוצפת בך.
ואט אט עיניי נעצמות
להרגשת הגעגוע הנופח נשמות
והאושר שחודר בסתר חזרה
פוקח את עיניי למראה פניך.

ייסורים
אז הנה אני בוכה עכשיו
נכנעת לטירוף
מישהו אמר לי פעם
שבכדי להרגיש את האושר
צריך לחוש קודם בעצבות.

וידוי
בניסיון נואש להפסיק
מאבדת שאיפות.
רציתי להחליט
אך לא נתת לי לראות.
וכשידעתי מה נכון,
חיפשתי את הדרך - להתמודד.

אינטרוספקטיבי
זאת אהבתי,
אני יודעת....
היא שיוצרת פצעים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קר... אני לא אוהבת.
האנרגיות שנופחות את נשמתן,
לקחו איתן גם את היכולת
לחשוב בבהירות.

ירדתי מהאוטו שבורה, כפיסת זכוכית דקה ושברירית שמישהו החליט
להטיח בקיר בכל כוחו. בצעדים כבדים כמעט בלתי ניתנים להשגה
צעדתי לכיוון הבית, 4 מטרים מהכביש לשער הבית ולי זה נראה כמו
קילומטרים שלמים.

זמן עושה הרבה דברים אחד מהם הוא - לשכוח
הזמן שכח אותי מאחור כאילו דילג על פרח קטן שרמסו אותו זה עתה,
שניה לפני שיעבור.
בכוונת תחילה שאני אשאר תמיד - לזכור.


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אחר





אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
תפסיקו לקרוא לי
מקינטוש!







צ. מק


תרומה לבמה





יוצר מס' 30966. בבמה מאז 7/2/04 9:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללי רוג'ר עמרי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה