[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי לי מרקוביץאל היוצרים המעריכים את לי מרקוביץ
ילידת 86. גרה בצפון.
פעם הייתי אופטימית נצחית...היום? כבר לא יודעת.
ילדת טבע שכזאת שאף פעם לא הצליחה להגדיר את עצמה
לחלוטין ולמען האמת גם לא ממש רוצה.

אהבת חיי- הכלבה שלי, בלעדיה אין חיים. מקדישה לה את
השיר "ואיך שלא" של אריאל זילבר.

אנשים, תהנו מכל רגע בחיים בלי להסס יותר מידי.
הרגעים האלו לא יחזרו אף פעם.
חיו ותנו לחיות.
זה הכל בערך.....למרות שיש לי עוד הרבה להגיד.

תהנו מהסיפורים

רק טוב,
לי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הוא הוציא כוס וקופסת חלב ברצון מעושה ומזג. אחר כך, הוציא עוד
כוס ומזג ועוד כוס ועוד כוס ועוד כוס ועוד כוס...
לאחר מספר דקות הוא הסתכל סביבו וראה שכל המטבח מלא בכוסות
חלב. הוא התיישב בייאוש על הרצפה והחל לבכות.

נוגנו בערך חמישה ריקודים איטיים. רקדנו בשלושה מהם יחד.
בשניים הראשונים שרקדנו היא הסתכלה עליי במבט אדיש, כמעט אפטי.
ואז בריקוד השלישי.....כל הריקוד היא לא הישירה איתי מבט עד
לרגע אחד, הוא היה כמעט מתואם עם המוזיקה. היא הסתכלה בעיניי
והיה לה מבט אחר, אולי

הוא סוף סוף התגבר עליה. היא לא אחזה בו יותר. היא לא הייתה
האוויר שלו יותר והוא יכל להסתכל על אחרות שוב, אבל בלילה הוא
תמיד דמיין את פרצופה ושמע לחש "תמיד אוהב אותך" ואז סכין
עברה בליבו והיא גיחכה.

הם נהגו לתכנן יחד את העתיד: הם יגורו בבקתה הנטושה בקצה היער
ויהיו להם תאומים: בן ובת. ויהיה להם גם כלב. רוני רצה להיות
רופא ילדים והיא תהיה עורכת דין.
באגדה חייהם יהיו מושלמים.

וכך היא חיה את כל תשע-עשרה שנותיה: סובבת אנשים אך בודדה
לחלוטין, חיה בחובות לסוחרי סמים וסרסורים, חיה חיי אהבה למזרק
ולכדורים, סיפקה אהבה הוליוודית לגברים זרים.

הומור
"לא בא לי. נמאס לי מכולכם. מעכשיו אני ענן. יהיה לי כיף" אמרה
תוך כדי הרהור.
"מה ענן?!"
"ענן, ענן..." אמרה תוך כדי שהזנב שלה ורגליה נעלמו והיא נשארה
רק ראש כבשתי והמון fluf צבעוני ופאנקיסטי.

הגשם לא הפסיק לרדת. הוא הכאיב כמו סכינים קטנים על האנשים
שמיהרו להגיע לביתם בשעת לילה מאוחרת.
אייריס הסתכלה בשלווה על כולם, כל האנשים השיגרתיים- או אולי
האנשים המטורפים?

ייסורים
תהיתי מה קרה, הסתכלתי על הידיים שלי- אין חתכים או תחבושות,
לא הרגשתי סימנים על הצוואר- לא ניסיתי לתלות את עצמי הפעם.
ואז נזכרתי- קפצתי מעזריאלי. פתאום הייתי מודעת לגוף שלי. כל
תא בי כאב. רגליי וידיי היו מגובסות.

היא הלכה בשדות, בחיפוש אחר אמת, נראה לי...
היא הלכה כבר שעתיים כשלפתע נעצרה, קפאה.
יכולתי לשמוע את ליבה פועם בהתרגשות. היא הסתובבה מערבה והזילה
דמעה.
היא ראתה את השקיעה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביום שיקרה לך משהו
הלב שלי ימות
ואני לא אוכל לנשום
ועיניי יכבו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פניה
I crave to you, moon
I stand astounded before you, stars
I envy the clouds and the birds, for they have been given
the honor to become part of the sky.

היפרדות
You don't have a choise dear. The world sucks, people are
blind to others and you're bound to be alone. You better
start loving it. That's all you have-yourself.

יסורים
כשתשאלו אותה מה קרה שהיא עצובה ושקטה היא תתחמק מלהביט לכם
בעיניים, בטנה תתהפך, הדמעות יזעקו החוצה והיא תגיד לכם עם
חיוך קטן "כלום, הכל בסדר" ותעביר נושא מהר. אם תתרכזו גם תראו
שהמבט שלה הופך למיואש, שחור ומתייסר שזועק לכם "די! עזבו
אותי!"

מכתב
כשהכרתי אותך ידעתי שאתה בחיים לא תהיה כל כך שפל ומנוכר כדי
לעשות את זה, ובכל זאת עשית. וזה כל כך לא אתה.
מה פאקינג השתנה ילד שלי? ולמה לעזאזל לא אכפת לך?
מצאתי את הנפש התאומה שלי, והיא רצחה אותי.

פעם הדבר העיקרי שראיתי בלילה זה את הכוכבים, עכשיו אני רואה
חושך.
וכבר שבועיים לא היה ירח - למרות שחיפשתי אותו.

הספד
הקול ניצח. הילדות הפסידה.
מבחינתי, הכל הזיות, לא אמיתי.

עד היום חשבתי שאני משהו מיוחד. אחר.
עכשיו מתחילה לחלחל לתוכי המחשבה שאולי אני משלה את עצמי. שאני
עוד אחת כמו כולם, רק שלי יש אשליות שאני אחרת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי בשקט. רוצה להיות עם עצמי.
אם אתם לא איתי באמת, אל תהיו איתי בכלל.
אני לא צריכה את תרבות הזיוף שלכם. זה ריק ומיותר מבחינתי.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
יא נקניק!








פרובוקטורית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 20679. בבמה מאז 8/3/03 3:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללי מרקוביץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה