|
לביא הוא בן 18. כותב מהלב, חבל שהרוב יוצא מר אבל
מה לעשות משם נולדים שיריו. הוא מקווה שאתם תמצאו
בהם משהו שידבר אליכם ותכלו להתחבר אליו.
מצפה לתגובות בכיליון עיניים.
כשיפציר לו אור הבוקר
ותשכים החמה ממשכבה
אפקח את עיני בציפייה
לזוהר החודר לנשמה
|
רוצה אני לאמר, אך משום מה שותק
לא נישאר לי דבר, ובדבר איני חושק
רוצה אני לזכור, אך מעדיף לשכוח
מטרידים אותי כל הזמן, ואני רוצה שלא יבלבלו לי את המוח!!!
|
קפא ליבי כמו הים
המחשבה יקדה בתוך ראשי
"תציל אותי" קראתי, אלוהים
תושיע אותי אל החופשי
|
ובעודי נטמע בין גבולות המציאות לחלום
באוזני מתנגנת מנגינת חירות ושלום
וכך נותרתי שוכב מדמם בשדה הקרב
כשנשקי לחיקי ואחי לנשק ברח
|
איך יכולים אנו כך לשכוח וליפול
החיים הם מתנה אשר חולקה שווה בשווה בין כולנו
איך נהיים אנו צודקים בגדול
כשבכזו קלות אותה מאחינו לארץ שללנו
|
|
|
"היום ילדים,
נראה מאיפה הדג
משתין..."
הפודלית, מה? |
|
