|
שעון החול התנפץ לרסיסים,
החולות זכו בחירותם
פרצו את המחסומים
וקברו בתאווה את ביתם השבור
את חייל הזמן החסר אונים...
|
היה פעם מגדל הבדידות
באי נטוש ומנוכר,
בערבה המיובשת והחסרת צמיחה
אשר חלמה שהענן שמעליה
ימטיר את טיפות הנחמה...
|
ההתרגשות חוסמת את הכאב בבטן,
כולאת בפנים את הזעקה הצמאה לפרוץ
ולהשתמע לכל,
מילים כה רבות מבולבלות חונקות את הנפש
|
דקה ועוד דקה מתבזבזות לי מחיי,
אני מתבוננת בכמיהה במולקולות האושר
אשר מסתחררות בפניי,
חלקיקים ננסיים של פאזל מזערי של סיפוק פנימי
|
|
|
עורך יקר
למען הנצח
תן לזה לצאת אל
האור!
את השאר הוא
יעשה בעצמו
האמביציוזית |
|
