|
חוסר יחס שנמשך כבר יותר מחצי שנה, פייר מה זה
התאכזבתי, תודה לכל מי שנתן מילה טובה ארבע וחצי
שנים, אני מתחילה לקפל את היצירות.
"זה היה ביולי חם במיוחד והוא ראה בתחנה בדרך לצפת איזה דתי עם
ז'קט וכובע מרים אצבע לטרמפ , והוא חשב , אם בחום הזה הבנאדם
עם הז'קט והכובע רוצה להגיע לצפת בטרמפ הוא בטוח קדוש "
"יש גם בית משוגעים בצפת , אתה יודע... " אני עונה לו .
|
כשאני מסתכל על הכינרת אני מתגעגע לפעמים לסר פיטר ולציד
הדרקונים שהיה לנו לפני כמה שנים, אבל אני מניח שזה חלק ממה
שזה אומר להתבגר, להתמלא געגועים לעבר.
|
אבל הלהיט היה יובל לבנון , וכל פעם שראית אותו מתקרב היית
רואה איך לכל הילדים נדלק ניצוץ בעיניים , הוא היה פוסע בהליכת
העורב שלו , עם הפרצוף המכווץ שלו , של כאילו הוא אכל כרגע
לימון.
כשיובל היה מגיע לקו של הבלוק , היה מתקרב אליו אחד הבנים
ואומר לו "יובל !
|
תמונותיהם של הברחשים הנופלים לא הופיעו בשערי העיתונים, לא
בסוף וגם לא באמצע, בקיצור, לאף אחד לא היה אכפת מהברחשים, לא
כשהם נפלו ולא כשהם היו במצב תעופה.
|
לאחר שחרורי פתאום הבנתי כי אמירה זאת הייתה שטות גמורה, כי לא
את המוות ראיתי כי אם את פחדי שהפכו אט אט לפרנויה, כי הנה אני
משוחרר זה תקופה ומפחד כל הזמן, מפחד כשאני הולך לקניון, מפחד
כשאני עולה על האוטובוס ובכלל מפחד מכל מקום הומה אדם.
|
"מי זה?" שאל אליהו.
"זאת אני סטייק" ענתה הפרה.
"אבל את מתה" אמרו שני החולבים בו זמנית.
"אווו, זה סיפור ארוך, אני אספר לכם אותו על כוס קפה בסוף
החליבה, כי כך זה ממש לא נוח".
|
בעיר גדולה
לה בניינים עם נשמה
כשבוקר בא
ומלחמותיה טרם קמו
|
הרוח קורעת פרסומות מהקירות
חושפת אותם בעירטולם המתכער
ועליהם גזרי צבעים
של מה שהעבר קובר
|
ההליכה
עגלי זיעה
עיניי פקוחות אך עוד חולמות
על דרך שתהיה קלה
|
אינני יודעת מדוע
נעלמו בהרות השמש מלחיי
וקמט קטן התגנב לו
מבלי הבחנה לחיי
|
יהיה לו שם
עד סוף היום יספרו לילדים
החלטות טובות
במסדרונות הכנסת את בכיים לא שומעים
|
הדרך לעיתים נמחת
בגשם הברור לכל
ריחות האדמה המשכרים
גורמים לו לפעמים לטעות
|
ופניהם תוקפות אותי
ברגעים שלא אצפה
בעיקר בלילה
בעיקר בחלומות
בעיקר בערומי המלא
|
פיהק לו דובון אל ערפל הלילה
לילה נטול כוכבים
ענני אדים בוהקים מפיותיהם של ההולכים ברחובות
לכולם קר בצינת חודש דצמבר
|
המילים שלך
אוחזות בי בנימי נפשי
לוקחות אותי גבוה
ואז זורקות אותי
|
לטבוע בתוך נהר השכחה
בעומק מעיין חיים חדשים
לשחות בשקט הרוחש סביב
ולצוף, באושרם של בורים
|
לנצח צעירה
לנצח מנותחת פלסטית
כל כך הרבה חנויות אני עוד לא הספקתי
עושה עיניים
|
לעורך - בבקשה תקטין לי קצת את הציור
|
כשציירתי את הציור הזה שמעתי את השיר של אביב גפן "האם להיות
בך מאוהב?" והחלטתי שהמילים מאוד מתאימות לחיפושית שלי .
אני לא יודעת אם הניקוד נכון אבל העיקר הכוונה לא ?
|
|
|
אם היה לי
סנהדרין, אולי
לא הייתי עושה
את מה שעשיתי.
שלמנאסר. |
|
