|
ליילה..(בציר 1964,רטוב..מאוד)
בעלת שני שמות,הראשון חסוי מטעמי בטחונה היא
סתאאם..
(פרויד עליה.."פיזול איזיות רזיני ביותארר" )
כותבת סיפורים ושירה
ולפני כמה שנים,יצאה מין המגרה ואל האינטרנט הרחב
ופה עכשיו
מתעניינת בכל מיני דברים..מתח פנטסיה אגדות
בייחוד..ערפדים.
יש לה שני אתרים ותיקים כבר שהוקמו במו גבה הכואב
(רב וכבד מכתפי הדלה)-לחית חושך למיפלצת צהובה,לשדון
ליילה ולפייה הטובה וגם..לכם כולכם.
הוא פה בלינק.."ממלכת הפנטסיה(צ'צ'צ' כבו ת'אור
הכחול במוח) והאופל"
נושאי עיניניה ד'ליעייל..
i see children lost
i see a young woman cry...
|
אדוני ואלופי
הדרקון,
מגני,
מקור כוחי ומשעני
|
בעיניו של גבר
אש להבה מתמרת מכל עבר
|
והנר,עוד דולק בחלון
להאיר לו להלך
שתהה בנבכי נשמתו,לא מצא את הדרך
|
וטחנות הרוח, הופכות לענקים,
אולי
השדים ברוחך, רק נלחמים
ושלא כמוך, הם, לא מפנימים
|
למד אותי - עשה בי אהבה
שרוף אותי באישך
בערת נפשך בלהבה
|
היא באה מפנים
ואתה מסתובב כמו הכל כשורה
|
הדמעות מסרבות כבר לבוא
ונידמה כי ריבוא נשפכו על קברו
|
אתה חזק אתה צועק
ונאבק ומישתוקק
אל הדברים שלא ידעת
אל מה שאף פעם לא האמנת...
|
בואי אלי ילדה, מה לך כי כה אבודה
בעולם קשה ואכזר
אני יודע שלך הייתי זר
אבל ידעתי אותך ממזמן, זה היה כתוב בכוכב
אז בואי אלי עכשיו
|
כי כמו ליבי,
גם הים
הוא
סוער
|
קח את בנך את יחידך אהובך הוא ליבך
ובוא אל המקום שאומר
הרשום בספרים
והבא עימך חבלי אסורים
והבא עימך מאכלת
|
היום
קוויתי לכמה כוכבים שבורי לב
|
הפאזל הזה, להרכיב
זה יקח לך שנים
|
להבה נישאת, שורפת הכל
מנגינה נישאת, שירת רננים
בחייו במותו היא תמיד לצידו
אהובתו
|
את מסתכלת לאחור
ואין שם אף אחד
מתחילה להבין
שסופסופ
את לבד
|
ילדה קטנה מחפשת ביית
ילדה של אף אחד
|
את נכנסת לחוסר שקט,
לגירוי בלתי נגמר כזה שאת יודעת שגם אם שלשה מתאבקים חסונים
יחרשו אותך כל הלילה,
את לא תגמרי.
|
פרחי כובע הנזיר שפרחו למטה תחת עלים גדולים י רוקים בכל
הצבעים של הכתום שהטבע מכיר
הריחות שלהן ביחד העדינים התערבבו לבושם מיוחד שנשבר רק על ידי
זה של הוורדי פרא
המעורבבים "השושנים של אמא שלי" וריחם של השסק''ים שקטפנו מהעץ
לפנות ערב
|
|
|
זה ציפור, זה
מטוס, לא, זה
אפרוח ורוד!
אבל את מי זה
מעניין בעצם? |
|
