|
 105481855
כבר לא תמימה, ולא ילדותית... אבל עדיין מאמינה
בפיות וקסמים.
קבלו אותי. מחדש.
אני דממתי. ברגע זה הבנתי מה היא יכולה לעשות כדי לגרום לי
להרגיש נורא. מספר 2. פרס התנחומים.
היא כבר לא הייתה עם מבט תמים. היא הייתה עם מבט פגוע.
אבל לא יכלתי
|
אני לא יודע מה לעשות.... כשהכרנו היא הייתה כזאת מושלמת..
|
היא לא אוהבת את עצמה.
אבל אני אוהבת אותה.
|
הגעתי אל גן עדן.
אתה הבאת אותי לשם.
עם כל חיוך שלך המראתי מעלה ומעלה...
|
והיא צועדת.
עוברת בהרי החושך.
לוקחת כדור.
ועוד אחד.
היא החליטה לשים קץ לחייה.
|
בתוך השקט היא צורחת!
שימו לב, אני כאן.
אך צעקתה דוממת,
לב אליה איש אינו שם.
|
אני אוהבת
אני חושבת...
כן?
כן.
ואולי לא?
|
ואני מחכה, לעולם לא בורחת.
נשארת במקומי ונאנחת.
|
לברוח לאן?
לברוח ממה?
אלייך או ממך?
|
יש לי עוד שעה שלמה להרוג.... לא?
|
אתה בתוכי, לילה מטורף מולנו... בחוץ קר אבל איתך כל כך חם.
אני עוצמת עיניים ושומעת את הנשימות שלך קצובות, מתחילות
להאיץ. הגוף שלי רוטט מתשוקה, מסיפוק ומצורך לעוד... והכל יחד.
אני מתחתייך, אתה מעליי. עין אחת מציצה אלייך... בסקרנות,
להסתכל על הפנים שלך ואני
|
העיניים שלה, העיניים התכולות המדהימות האלו. עיניים מחייכות,
מביטות לתוך הנפש....
|
|
|
יו גוט פרייז טו
גו וויז דאט
שייק?
בלונדה בהלם,
מתרגלת עוד משפט
פתיחה רומנטי
לקראת הנסיעה
ללונדון. |
|
