|
 ל. רוז כהן 1988 - 2108 ( מקווה )
|
 157180419
והיא קראה אותו לכולם!
לא היה לה שום זכות לעשות זאת, אך בכל זאת עשתה.
מעולם לא היה לה כבוד לתלמידים, העיקר שבמבחן נקבל 100.
|
נפלתי על ברכיי, הסתכלתי עליכם מלמטה, יכלתי למלא נהר עם
דמעותיי, זעקתי לכם "עיזרו לי! עיזרו לי!" ואתם, אתם שתקתם!
|
ואני רק גרגיר בחוף האנשים -
נראה כי רובם מכוסים בדים שחורים.
|
לאהוב את השטן זה לאהוב משהו רע,
להמשך אל הרוע שאצלו בנשמה.
|
אבל אם חושבים - לי מה נמצא ?
יש לי את כל מה שברשימה , כל מה שאני רוצה.
|
אני נוגעת בה, נהיה רטט בידי.
אני נכנסת לתוכה , או שהיא לתוכי .
|
אך אני יושבת מחכה לרוצחיי,
ביודעי כייתכן זה אחרון ימיי.
|
אולי אקבר לי -
בעפר נעורים
אך זכרונותיי הכואבים
לנצח נשארים.
|
הימים שבאו לפנייך -
היו כה אפורים,
ואתה בשבילי -
הסיבה לחיים
|
אני חייה בשביל המחר,
למרות שמחר אולי לא אחייה.
|
|
|
אם הייתי שוקל
200 קילו
הייתי שוקל
להתאבד
אפרוח ורוד
וחטוב ששוקל 199
קילו |
|
