|
אני שיר והוא גלעד ואנו מאוהבים בטרוף ומעורבים
ברומן בלתי אפשרי, חלקו וירטואלי. גלעד כתב לי את
שיריו, לא שמר אותם, אבל אני אצרתי אותן אלי אחד
אחד. לאחר התלבטות החלטתי כי שירים אלה טובים מידי
מכדי שישארו במגירה, והגיעה זמנם להתפרסם כדי שכל
העולם יהנה מהכישרון הגדול שלו. בהסכמתו של גלעד
מובא קובץ שיריו הראשון שלו אלי..
את הורסת כמה שאת יפה כשאת שמחה...
אסור לך להיות עצובה
|
את שדמעת והרטבת את גופי
בגופך
שצחקת בשפתי
ושפתייך
|
שהשמים נוגעים במים ואת רחוקה וקרובה
והגאות והשפל פוערים צדפים בצידי התשוקה
|
בואי אלי ונשטוף את האדרנלין
שלך בשלי
בסערת חום הגוף
והדם
|
יש לך את היכולת לרגש, אץ על התאים המתים
שגם בגיל 16 ספק אם היו קיימים
אל תפסיקי...
|
החול מחספס את עורך הלבן
והים את קולך החם
|
הים והחול
העב הכחול
הגלים והרעש
אתה והלחש
|
ואני כמו הלך הזר
מביט ונפער
משתוקק ונבער
מבקש עוד ועוד
|
מים כחולים שקופים חמימים
רחם נגוע בכחול
ידיים אוחזות אותך במכחול
|
רוח חרישי לוחש בעורפי
ולילה שחור מרצד באור היקום
ירח מלא מבקש ועולה
באדום וזהב עמום
|
ביצה בוקעת חלבון נשפך
ילדון קטן אל העולם נרקח
שמים נצבעו כחול אדום
ילדון וגן עזבו חלום
|
יש ימים ולילות בלי גבולות
יש גבולות בלי ימים וגלים
|
תשוקה בוערת בי
ואתה איננו
רוחות מחשבתי נושבות אליך
ואתה מחריש
|
הסברתי לים שזה רק ענין של זמן
והוא הבין ישר ענין
|
גופך גופי לשונך לשוני
תדבק לחיכך תלקק את חיקי
|
קצוות תאייך בפי
נשמת אפך באפי
|
כתאנה מתוקה שחנטה פגיה
בלי להטמע
בבטני או בבטנך
|
עיניך נוגות מדברות
להקשיב לספר
עיניך גומאות מרחקים
מבקשות היתר
|
מכנסת ברכות את עיניך
מנשקת בחום את שפתיך
|
רוצה לחזור איתך חלילה שעות... רק אני ואת.
בחדר לבד, בתשוקת אלוהים
|
ריח גופך בחולצתי ובחלצי הבוערים
הבל פיך בנשמתי ובשמיי הכחולים
|
שקט של מדבר צהוב ורוח
רק את ואני ולב פתוח
שמים כחולים ועיניים חומות
שפתיים אדומים ועיניים דומעות
|
אודם שפתותייך נושקות נסיך
שבע לב אדום זורם שפיך
|
שתיקתך מצמררת את רסיסי הדמע
מחבקת מלטפת וחודרת לעצב השמע
|
בתוליה נמעכים בלשוני
ועסיס ערוותה ניגר לבשרי
|
שפתייך בעורי נוגע
עינייך באישוני נוגה
|
|
|
אחריו!!!
קצין עם בעית
מנהיגות קלה |
|
