|
כוכב היא נערה בת 23.
היא מאוד אוהבת את ירדנה ארזי (ואפילו שומרת איתה על
קשר).
כוכב הייתה בדיכאון במשך שלוש שנים ובשנים האחרונות
היא משתקמת מאישפוז ממושך ב"שלוותה".
כוכב כותבת על מנת להביע את צערה או שמחתה במילים.
היא תשמח אם תגיבו ליצירות שלה.
עד עכשיו פרסמה כוכב יצירות מאוד עצובות.... לאחרונה
היא התחילה להכניס גם יצירות שמחות יותר.
אני מקווה שטוב לה שם במקום החדש, אחרת מה היה שווה כל המאמץ?
|
אני מקווה שטוב לה שם במקום החדש, אחרת מה היה שווה כל המאמץ?
|
לבסוף לקחתי את המתנה
התבוננתי בה וביופיה,
עטיפה מרשימה והיה גם פתק:
"כשתהיי גדולה תביני את הנתק..."
|
הכל התחיל לפני שישה חודשים. זה היה קשה, אבל בסוף זה הצליח.
צרחתי על אמא, איך היא יכלה לעשות לי דבר כזה. סך הכל רציתי
להישאר שם, היה לי טוב.
|
מצאתי את עצמי שוכבת בשום מקום
בלי יכולת להרגיש... בלי יכולת לחלום.
|
אדם שמוותר
ועל הדיכאון שומר.
שלא ילך, שלא יברח,
כי אחרת חלק ממנו ילקח.
|
ניסיתי להילחם באותו הקיר
חיפשתי פתח, משהו שביר.
לבסוף התייאשתי, ישבתי בצד
ובדיוק כשחשבתי שאני לבד
ראיתי כמה אנשים
מתבוננים בי ומחייכים
|
אז אתה שיושב לך שם במרומי שמיים
תפתח לרגע את העיניים
תסתכל למטה ותגלה
שהאדם שבראת לא כל כך נעלה
|
וגם אם בהתחלה הטעם היה טעים
אחר כך הטעם נגמר, כמו בחיים.
|
פתאום באה לה האפלה
פתאום באה הריקנות
החושך הגיע, אין קרן אור
הכל חנוק, הכל סגור.
|
כולם מתלהבים מיופיו
אך אף אחד לא יכול לקוטפו.
|
בשל שינויי מזג האוויר
נוצרה לה קשת בענן
קשת צבעונית ויפה
|
אם במקום להגיד: "המחר כבר אבוד", ננסה אותו לשפר
אז ביחד נוכל לצעוד יחדיו לעתיד ורוד יותר.
|
בחוץ יושבת ילדה צוחקת
בפנים יושבת ילדה דועכת.
|
אבל הייתי קשור, כבול, חסר חופש כמו שהייתי פעם.
|
|
|
הלן קלר -
ממחייה השפה
העיוור(י)ת.
זאת שאהבה את
התל-אביבי חושבת
שסתם תרצו לדעת. |
|
