|
-ברס"מי-
-[]8E-
ואכן הוא הולך,
לא בכבודו ולא בעצמו.
קופי החרא- עיר מדינה- ממשלת צללים- שופט השינוי.
ניתן למצוא אותו לפעמים יושב על הגבעה, מביט בשמיים
האדומים, הכספיתיים.
יש לו את המחלה.
!!ViVa La ReSiSTaNCe
כשהוא מתפנה מהעבודה האפוקליפטית הנ"ל ניתן למצוא
אותו מתופף, מגטר, מדג'ר, מאזין לAlice In Chains
ול-Lost Prophets או לחילופין עוסק בפעילויות
בוהמיות עם משורר הבצורת סמי בורקס כגון:
צפייה בדי וי די, רפאטינג באיילון, משימות בעלות
אמירה סוציאליסטית-ציונית שלא היו מביישות אפילו את
אנשי השייטת (הצפרדע, הדממה) ונגינה בלהקת הביצות
שכל צבי המסיבות אוהבים- "הרפס הפות".
סוודר ורוד סוודר ורוד...
Self Worth scatters, self esteem's a bore,
I long since moved to a higher plateau.
This discipline's so rare so please applaud,
Just look at the fat scum who pamper me so...
Yeh 4st. 7, an epilogue of youth, such beautiful
dignity in self abuse.
I've finaly come to understand life.. through
staring blankly at my navel...
(Manic Street Preachers- 4st 7lb, 1994)
מספר עובדות שלא ידעתם על האיש שלא הפך לאגדה
בחייו:
1. פליט בליך
2. למד במגמת מוזיקה
2ב. שונא! מתעב! אההה!!! מהמוזיקה הקלאסית שדחפו
לו שם למוח.
3. אוהב לטבול במבה בקולה (ולאכול אותה).
4. הוא לא בוגר. בכלל.
5. החל מ 14.3.02 הוא לוחם בצנחנים. אמא אמרה
שכשיהיה בן 18 לא נצטרך צבא.
6. החדר שלו עמוס כי הוא פשוט לא מוכן לזרוק דברים.
7 (טיפולוגי). "הו אלי, זה מלא בכוכבים!" - אודיסאה
2001 לנצח.
עין תחת עין, שן תחת שן"
תחת... תחת... תחת..."
הנביא מוסא דה שיט.
הם בובות על חוט, נשלטים בעיוורות.
|
הוא לימד אותי להאמין שאני מפלצת, שאין לי מקום בחברה.
|
אני צריך לשכב ולתת למבול לשטוף אותי, להרגיש כל חלק בגוף שלי
מגיב למי החיים שנופלים עליי טיפות טיפות. אני מקבל כזאת
סחרחורת משכרת ששום חומר פרי-יצירתו של בן אדם אינו יכול
להתעלות עליה, כי פה זה אמיתי: אני חי, אני נושם, אני מודע
|
"פעור! צא מהשוק! המטרה שלך- שלישית מימין, עליונה!"
-"אממ... המפקד! זאת... אממ, לא המטרה שלי... המפקד!"
|
זה התחיל.
למה הוא אומר את זה? איך הוא מסוגל להיות כל כך עיוור לאמת?
הוא באמת חושב שדבר כזה יגן עליו?
קרם הגנה, בדיחה אנושית מעוררת רחמים. זה יגן עליו מהיום בו
האדמה תפער את פיה ותבלע את כולנו לאבדון? אני רואה את זה בא.
אני חייב להתכונן.
|
אבל לא יכול לקרות לי שומדבר, כי אני ראיתי את הסימנים שאף אחד
חוץ ממני וממנה לא ראה. כן, על הגבעה. מהגבעה רואים כל מיני
דברים שלא רואים במקומות אחרים. מהגבעה- השמיים אדומים,
מהגבעה- האנשים קטנים.
|
ודאי חלפו להן כמה שעות טובות מאז עלתה לגג, כיוון שהחל להחשיך
וצוותי כיבוי האש כבר היו עייפים מלקרוא לה לרדת. מיכל-
שהתעוררה מהחלום בהקיץ שלה עמדה על גג עזריאלי, בוהה באורות תל
אביב- רבתי, מתמוגגת מאושר.
"היום אני אעוף!" צעקה מיכל.
|
לעין הבלתי מזוינת היה זה עוד בוקר רגיל אך יעל ידעה. היא ידעה
שהיום הוא היום בו שום דבר לא יחזור להיות כקדמותו.
מצוידת בגרזן, מסור חשמלי ודיסק של ג'ף באקלי
|
לא רק שהרב שך הפך להיות הרב אשך, אז גם הייתה מצוירת על ידו
פטריית הזיות ענקית ואדומה עם נקודות לבנות.
"סררטטטטיייםםםם!" צווח סמי, הוציא את
הטייפ-ניגרים-שכונות-דאבל-בס מטורף שלו, שם דיסק של אינפקטד
משרום והתחיל לרקוד באקסטזה מתחת לשלט הרחוב הרב אשך.
|
נגיד: "כבר תרמנו",
נצחק על נכים.
|
מעורר דאגה.
זה מעורר דאגה שאני שונא את סבתא שלי. לכל הרוחות, אני לא
מאמין שאני כותב את זה. האם מישהו מכם אי פעם שנא את סבתא שלו?
אני לא מדבר פה על "אוף איזו נודניקית סבתא!" אלא אני מדבר פה
על זה שהזקנה הבלה פשוט כלבה מניפולטיבית!
|
זה אפילו לא צריך להיות בן אדם מיוחד, אלא שבאותו רגע ישרה
עליך שלווה מושלמת והכי חשוב- ישתוק.
שלא ישאל אותי למה אני שותק ובוהה בחלון.
|
יש לי פאות כבר מכיתה י! לכל הרוחות, כתבו עליי בספר מחזור
בסוף יב:
"עם האולסטאר ברגליים ופאות הלחיים...".
אני מרגיש עירום.
|
אבל אני אוהב את קול המואזין בארבע בבוקר, כשעוד חשוך והכל
שקט. קול השירה הצרודה והעייפה אך עם זאת חודרת עצמות כמעט כמו
הרוח הקפואה שנושבת עליי כשאני נמצא בעמדה המסריחה הזאת.
|
בלי לשים לב אני נכנס לספק הזיות ספק חלום הקיץ בהם אני מדמיין
שמה שאני אוחז בידיים הוא לא אם- 16 אלא הגיטרה החשמלית שלי.
אני מנער את הראש באגרסיביות, תוהה למה מאז שהתגייסתי יש לי
אותם החלומות בהקיץ...
|
אומרים, כי אם תקח משהו כמו 15 כדורי ויטמין B-12, אז לא רק
שזה יהיה high רציני- אתה גם תשתין כתום במשך שבוע.
זאת אומרת שכדי להגיע לאותו האפקט אני צריך לאכול משהו כמו 12
חבילות שוקולד למריחה
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
סליחה, אפשר
בבקשה גלידת
מוקה?
פיני גרשון. |
|
