|
חולמת להיות גיבורת על
סופר וומאן שכזאת
חולמת לעזור לכולם
אבל קודם כל
לעזור לעצמי
את המלאך שלי פגשתי עוד מספר פעמים וכשהסתכלתי לו בעיניים
ראיתי שהוא אוהב אותי, כשהוא נישק אותי הרגשתי שהוא אוהב
אותי.
כשהוא חיבק אותי הרגשתי שהוא לא רוצה לעזוב...
אבל המלאך שלי מפחד לאהוב
|
עכשיו הבנתי עכשיו נזכרתי שגם אני אוהבת
|
אל תבכי
דמעותיך רק מרטיבות
את האדמה
|
ולבועה נכנסתי
ולא רציתי למלא
אותה באנשים
הם לפעמים מאוד מפחידים
|
פותחת שתי עיניים
מסובבת את הראש
אתה לא שם ללטף וללחוש
|
התחננתי לעזרה
אבל מהבור אף אחד לא שמע
|
אני עולה במדרגות
האינסופיות של החיים
מדרגה אחר מדרגה
אני פוסעת
|
כולם כבר מחייכים
מתעלמים מדחיקים
יום הזיכרון הופך לחגיגה
ולי אומרים שזו המטרה
אבל אני עדיין לא מבינה
|
עכשיו איבדתי ת'דבר
הכי יקר שהיה לי
הדמעות זולגות
ואתה נעלם
הכאב כל כך גדול
ואני בורחת לחלום
|
להסתכל לו בין
הרגליים ולראות איך
הוא דוחף לי את הזין
וגורם לי להרגיש
|
לשכב במנוחה
בלי הפרעות מצידך
אולי ההתעללות הזאת תגמר
אולי יהיה כבר מישהו אחר
|
רק תגיד ואלך
לא נותר בי עוד כח
|
אתה מנשק אותי
אתה מחבק אותי
אבל חושב עליה....
אתה מזיין אותי
אתה מלטף אותי
אבל עדיין חושב עליה...
|
אני מודיעה בצער רב וביגון
על פטירתה של החברות
הידידות הטובה
שהגיעה לקיצה
|
פעם עיניך אמרו לי הכל
אמרו שתתפוס
אם אפול
אמרו שתשכח אם אטעה
אמרו שתאהב
לא משנה מה יקרה
|
שהבנאדם שיוצא בבוקר מהבית ומגיע לעבודה
מסודר, עם עניבה ונעליים שחורות וכואבות וחגורה שראתה דם
ודמעות
הוא לא הבנאדם שיש לי בשבתות ובחגים.
|
|
|
"אי אפשר לרקוד
על העוגה
ולהשאיר אותה
שלמה... ועוד
בשתי החתונות"
יו"ר האקדמיה
לשיבוש פתגמים |
|
