|
barvaz
28-04-06
"היום, לפני שנתיים בדיוק התחלתי את המסע שלי.
המסע אל עצמי ובחזרה. מסע שמתחיל בצעד אחד והולך
ומתגבר בכל דקה שעוברת. הדמות הזאת שעומדת בחושך
מתחילה וממשיכה בו- זמנית לרקוד, לקפוץ, לצאת אל
האור, עם הגוש בגרון או בלעדיו- לוקחת נשימה ארוכה
ומאמינה,
בעצמה".
There is no one
Who will give me that need
Me, myself and i
Are enough for now
|
נגמר הרגע למשחקים
חיים אמיתיים
|
אז מתי נקנה את הטי-שרט הזה?
|
כמה קל להיות נאהב
כמה קל לפחד מהסתיו
|
איבר קטוע, מדמם וכואב
הוא מרגיש כה אמתי
עד שהוא זז ורוקד
|
There are a lot of
Simple things to be said
Along
|
בתוך יער שנשטף
אני נהייה
נאחז בעלה או ענף
שזה שומדבר כמעט
|
אורות מהבהבים עוברים לידי...
|
מילים דרך נושאים
נרות דרך האש
לב דרך כאב
מקוריות בלי שם
|
שנים שלמות
חיים שלמים
של רצון
זרמו בינינו
|
שלא נפסיק להרגיש...
שרק נתחיל לרצות...
|
כנראה שזה הזמן,
לתת לדברים לשקוע
לפחד, להבין
|
איך שאנחנו ככה
פשוט אוהבים
|
מתי זה קרה?
אולי בשנייה בה עצמתי את עיניי
אולי ברגע בו שאלתי
אך התשובה איחרה לבוא
|
זה מוזר לכתוב על אהבה
איך זה מרגיש
כשפניי משתקפות
בעיניו
|
זה הכאב
שהביא אותי לפה
זה גם מה
שאני חושבת
|
הימים חולפים והכל כבר השתנה
הימים חולפים שום-דבר כמו שהיה
|
ואם נגמר האצטון בסופר-פארם?
מה נעשה אז...
נשאר עם האיפור?
|
מהר, מהר לפני שיסתכלו.
תסגור את המחברת,
שרק לא יידעו
|
חופרים לוקחים עט
רושמים והבור מתעבה
|
לילה אחד
עם הפנים לשעון
אחר כך מתעוררת
|
ארץ זרה
שפה מוזרה
איכשהו אני מרגישה
הכי ברורה
|
למה תמיד, כשהכל נראה טוב
נקודה אחת מתחילה ללכת
יוצאת מהמעגל וגוררת אותי לשם
|
מיליוני נסיכים
לא יגידו לי מתי
אביר, סוס או אפילו גלימה
לא יובילו אותך אליי
|
כל רגע מישהו אחר
כל פעם דבר שונה
עוד קצת ועוד
|
עידן התמימות בקאמבק רציני
|
תמיד חשבתי
שלא אוכל להתמודד
הזרם חזק מדי
|
צהריים חמים, דביקים
כל-כך לוהטים שרוצים רק
לשכוח
|
זאת הייתה התחלה מעולה
לעוד שיר, סיפור, אגדה
מנתחת את מה שעובר לי בלב
רק לא לאבד
|
סוחטת כל סנטימטר בגוף, כדי שאמצה את כל הפוטנציאל
אפילו בזרת הקטנה
מה לעשות שלפעמים,
צריך להתקפל, להתכנס, להרפות
פשוט להעלם
|
|
|
בתוך העולם אתה
סך הכל בן אדם
אחד ,אך ישנו בן
אדם אחד שבשבילו
אתה זה כל
העולם. |
|
