|
יש שיכנו זאת טירוף.
יש שיכנו זאת חוסר שפיות תמידי
יש שיגידו פטאתית ויש שיגידו גאוניות לשמה.
יש שיקראו לזה כישרון
ויש שיאמרו כי זה עלבון לשירה העברית.
אבל איך שלא תרצו לקרוא לזה....
זאת אני...
Deep in my lair
There is no light and there is no darkness.
There is only a ray of light shining in
That years ago was called hope.
|
אושר, סוף סוף אושר.
אושר מהול בפחד.
אתה לידי,
אך אני עדיין לא מאמינה.
פתאום הכל שקט,
הכל טוב.
|
אין מי שיגן עלינו יותר...
|
תפסתי איזה וירוס או משהו...
אני כנראה חולה ...
כי כל פעם שאתה בסביבה הבטן שלי מתכווצת
והלב דופק בחוזקה...
|
אני פוחדת,
פוחדת להשלות את עצמי.
פוחדת ליצור חלום אוטופי שלא יתגשם.
|
אף אחד לא שומע אף אחד לא רואה
אדם בלתי נראה.
|
הנחתי לך ורדים על הקבר
ארבעה במספר,
ורד למען האהבה
וארבעה על הזמן שעבר.
|
ניסיתי להמשיך הלאה
באמת שניסיתי.
|
בין הצללים דמות יחידה,
כמו מראה הפוכה,
מביטה על עצמה.
בודקת, בוחנת,,
ועונה בשלילה.
לא מרוצה, נשמה אומללה.
|
אני כבר לא חיה,
אני כבר לא קיימת,
בשר ודם,
זה כל מה שנשאר
|
הוא מביט מרחוק,
ונשקף מן הלב.
הוא מצית להבות,
שמסתיימות בכאב.
|
היו לי חיים
טובים שכאלה,
עם חברים, אהבה, מטרה וחלומות
|
אני מנסה לחשוב,
אבל רואה שיממון.
אני מנסה לראות,
ורואה רק חול.
מנסה להרגיש,
ומרגישה רק רוח.
זה מה שבתוך הלב שלי עכשיו,
אני בתוך מדבר.
|
איך אוכל לומר לך את האמת.
לחשוף את מחשבותיי
לגלות את פחדיי.
איך אוכל להיפתח אליך,
אחרי כל הסבל שאני רואה בעיניך
|
זה כואב,
זה כמו דקירה.
זה כמו תמיד, וקצת יותר.
ומתגבר ככל שהזמן עובר.
|
חשבתי שנפטרתי כבר מכל הדמעות.
חשבתי שנפטרתי מהלחיים האדומות.
חשבתי שהתגברתי על הלב השבור.
חשבתי שהמשכתי הלאה, שהכל כבר גמור.
|
כולם ישנים חושך בחוץ..
רק כמה מכוניות משוטטות על הכביש.
שוטר זקן,
שכבר מזמן היה צריך לפרוש,
אומר לי ללכת הביתה לישון.
|
כל המלאכים שותקים עכשיו,
הם יושבים למעלה בשקט,
מביטים עלי וצוחקים,
אין להם לב אז הם לקחו את שלי,
ועכשיו הם שותקים,
ככה זה עם מלאכים.
|
למה זה כל כך כואב לי,
זה לא שהיה בינינו משהו.
|
אין לי מה לעשות עכשיו
לא נשאר לי כוח.
|
האור שבחוץ כמעט נעלם,
והאור שבתוכי לא דולק לעולם.
|
יושבת ובוהה בגלים המתנפצים
ונזכרת איך בניהם היינו אוהבים
|
קראת לי,
ספק בצחוק ספק ברצינות.
קראת לי,
להכניס אור ולהפיג את הבדידות.
קראת לי קרן אור, וכאן הטעות.
כי אייך אעזור לך כשעולמי גם כן חשוך.
|
10 דברים שאני אוהבת בך...
10 דברים שנעלמו עם הזמן.
10 דברים שהיו חלק ממך,
וכעת זה לא אתה.
כי אותך אני עדיין אוהבת.
|
אני לא דתייה ולא מסורתית אבל אני מאמינה.
אני מאמינה באלוהים שאוהב את מלאכיו, שמגן ושומר עליהם.
אך בשלב מסוים בחייו של כל מלאך, המלאך חייב לרדת ולהתנסות
בחיים שעל פני האדמה.
|
כשאני חוזרת ומסתכלת על דברים שכתבתי,
תמיד נראה לי כאילו אני אדם מאוד עצוב, כמעט ואין לי שירים
שמחים...
|
פעם חשבתי שלכל דבר יש סדר ושהכל בסופו של דבר מסתדר, כמו
ברומאנים העבים שמוצגים בחלונות הראווה הסיפור מתחיל באיזון
כלשהו בין הדמויות ואז העלילה מסתבכת, מתפתלת, ובסופו של דבר
מגיעים לשיא בו הכל מתפוצץ והכל נחשף. השיא בדרך כלל מלווה
בדמעות אין ספור ובהבטחות
|
|
|
כל כבשה סופה
שחיטה, אבל בדרך
היא נותנת
סוודרים |
|
