|
איש אחד חכם,
איש אחד שהיא אוהבת,
ליטף את נשמתה במילותיו
ולחש באוזניה:
"שכל דימעה של צער
תהפוך לנהר של שימחה".
מקדישה לו את שיריה,
מקדישה לו את עצמה...
את,
שלימדת אותי לאהוב.
את,
שלימדת אותי לגעת.
|
רוצה אותך.
ואתה - אינך יודע.
|
תן לי משהו לזכור.
לזכור כמה אתה יפה.
היופי המתפרץ כשאתה נפתח.
לראות את התשוקה בוערת מתוכך.
לגעת, ללטף.
לקחת, לתת.
עשה אותי אשה.
|
האם יקדיש לי מזמנו?
האם יקשיב לרחשי ליבי?
הייעתר לבקשתי?
לתת לי עוד סיכוי
|
חדלתי לשאול שאלות קיומיות
כי לא ניתנות לי תשובות מספקות
אילו יכולתי הייתי עושה כל דבר
בכדי להחזירך לחיים
|
כל דימעה שאז ירדה,
בליבי לאט חרטה,
את שמך.
|
אמש סבתי נפטרה
וכשתליתי תמונתה
על גבי המראה
נשברה היא לרסיסים.
|
ואני קמה לעוזבך.
כי לא יכולה לשאת עוד
לא יכולה לשאת עוד את הביחד
לא יכולה לשאת עוד את הלבד.
|
אף פעם לא מתגברים.
גם הכאב אינו פוחת.
לומדים לחיות עם הכאב,
לומדים לחייך.
|
עם כל פרידה,
אומרת לעצמי די.
לא רוצה יותר.
רוצה לחיות את חיי בשקט.
בדירה לבדי.
עם כלב,
ידיד נאמן.
שלא ינטוש כשתגיח האקסית...
|
אתמול לקחתי את כדור ההרגעה הראשון שלי (בחיים). אחר כך הרגשתי
ישנונית וקצת כאבו לי העיניים, אבל זה לא נחשב כי אני מרגישה
ככה בזמן האחרון, וכבר לא זוכרת איך הרגשתי קודם.
|
בקרוב אשוב למיטתנו, מסריחה מסיגריות, אך עם תחושת סיפוק
ושלווה על שעצרתי רגע כדי להתבונן ולהנציח את היופי הזה...
|
|
|
העולם מצחין,
אז צוחקים.
אביה האיום. |
|
