|
סוף הקיץ, שנת 1986. בחום הלוהט של הנגב, נולדה ילדה
קטנה, ואיתה נולדו שירים, סיפורים ושאר ירקות.
עם הרבה עזרה מהעט והדף, הפסנתר והמיתרים, גדלה
הילדה הקטנה והפכה לאדם בוגר אך ילדותי, אופטימי אך
פסימי.
בלבה יש הרבה אהבה, ושאיפה לטוב ולשלמות, למרות שהיא
יודעת שאין אף אחד מושלם. אבל מי אמר שמזיק לנסות?
אותה ילדה צברה וממשיכה לצבור הרבה חוויות לא פשוטות
בחיים, ולצידן הרבה חוויות טובות ובלתי נשכחות,
שיוצאות מדי פעם החוצה והופכות לשיר, סיפור או
ציור.
וככה היא הגיעה לכאן.
Once upon a time there was an elf maiden, and she was the
prettiest ever. Her name was Arwen Undomiel. Arwen lived in
a huge palace in a huge country called Rivendell
|
זה היה כמו חיבוק אחד ויחיד, חם ואוהב, מנחם ומעודד. זה לא היה
משנה שבכל פעם מישהו אחר היה לידי והניח את ידו על כתפי ושאל
אם אני בסדר, אם אני צריכה טישו, וביקש ממני להפסיק לבכות
|
באותו הרגע לא עניינו אותי בעיות ביטחוניות ולא פיגועים ולא
הרצון לשלום. הכל נראה כל-כך קטן וחסר משמעות. מאור אוהב אותי,
וזה מה שהיה חשוב.
התנתקנו זה מזו והבטנו אחד לשנייה עמוק בעיניים, ולא אמרנו
דבר. אני חושבת שלא היה צורך באף מילה נוספת.
|
"פעם אתה אוהב אותי ופעם אתה שונא אותי. פעם אתה מתקרב ופעם
מתרחק.
לא, גם זה לא טוב! איך מבטאים את ההרגשה המעצבנת הזו? איך
אפשר, בדף ועיפרון, לבטא את תחושת הבדידות הנוראית שנשארה
אחריך?
|
קייטלין שנאה את השיעור הזה יותר מכל שיעור אחר מכיוון שהיא
הייתה צריכה לסבול גם את פרופסור גרין ואת סנייפ בנוסף לתלמידי
גריפינדור. תלמידי גריפינדור נכנסו לכיתה, שבה כבר ישבו תלמידי
סלית'רין שהגיעו כמה דקות קודם.
|
פאנפיק על הארי פוטר-מקורי, לא הושלם.
זה היה יום שטוף שמש באמצע הקיץ. ורוניקה וקייטלין ווייט
הסתובבו ברחובות לונדון בחוסר מעש ושעמום. ורוניקה בת התשע
הביטה בשמיים הכחולים, נותנת לאחותה הגדולה להוביל אותה מבלי
לשים לב לדרך.
|
הולכת לבד ברחוב החשוך,
הרחוב שלנו, של הרומנטיקה הנעלמת.
חוזרת לבד לחדרי ההפוך,
נרדמת בקושי, עליך חולמת.
|
עמוק בתוך הדמיון יש ים,
וילדה אחת עם דמיון בעולם.
עמוק בתוך הדמיון יש רע וטוב,
מקום לשנוא ומקום לאהוב,
בכל פעם שמסתכלים החוצה...
|
בקצה יש דלת לבנה,
אבל היא מתרחקת ממני,
הולכת ונהיית יותר קטנה,
לא רוצה שאעבור בעדה.
|
תוהה אם זה ההנג-אובר שגורם
להרגשה של רעש צורם.
אז מכה בי מחשבה,
אז עולה בי תשובה...
|
וזה רק בגללך, רק בשבילך
בשמחה נצחק,
את דמעותיי תמחק
ואז תעלה אותן שוב
|
חצי שנה זה שישה חודשים
שישה חודשים קשים, קשים
|
ישבנו שם, ובכינו
את כאב הפרידה דחינו..................
|
מבחוץ הכל ורוד,
מבפנים שחור.
|
מנסה לכתוב את מה שבלב,
מנסה להביע איזה כאב.
|
רציתי לכתוב שיר בורוד
שיר בעט ורוד, עט ורוד
אבל הדיו הורוד נגמר
|
שכחתי להגיד לך שלום,
שכחתי כמה אתגעגע.
...
כי למרות המרחק,
היית קרוב.
|
איבדתי את המציאות,
רדפתי אחרי חלום.
טבעתי גם בשפל גם בגאות,
בעודך חיי בשלום.
|
דוממת. סתם יושבת, בוהה בשורות והעט קפואה ביד, מה לעשות? זו
התמודדות שאני לא יודעת איך להתמודד איתה. זה דבר שמכאיב לי
עמוק בפנים ואין עם מי לדבר... אין מי שיקשיב.
|
בת-הים קפצה שנית ושלישית, מתקרבת אליהם בכל קפיצה. לבסוף
הופיעה מעל פני המים מולם. קייטלין פלטה קריאת הפתעה. בת-הים
בעלת הסנפיר הירוק והצדפות הגדולות שכיסו את חלקה העליון
ושיערה הזהוב והארוך גולש על כתפיה,
|
"Come on, Pippin!" shouted Merry and pushed Pippin from
behind.
"Wait! You're going to run and eat the stolen fruits without
me?" said Tildy, shocked.
"We would like you to run with us Til, but what about
Giri-what's-that? You're not going to leave her
|
"וואו! לא ידעתי שנשארו לי כאן צפרדעי שוקולד!" היא אמרה לפתע
והוציאה שתי צפרדעי שוקולד מכיסה, "רוצה אחת?" היא שאלה בעודה
פותחת אחת מהן ואוכלת אותה בעודה מסתכלת על הקלף שקיבלה.
"אני אשמח..." אמר רמוס.
"טוב, אז תנחש באיזו יד היא נמצאת," אמרה אמילי כששתי יד
|
בערב הם התייצבו בשעה שנאמרה להם באולם הגדול, תפסו מקומות
טובים בשולחן גריפינדור וציפו לתלמידים שיבואו. לא עברו מספר
דקות והדלתות נפתחו, וברעש והמולה נכנסו אלפי התלמידים של בית
ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
|
"מה תגיד על זה?" אמרה קייטלין בשקט, בקול מבודח. סיריוס חייך.
קייטלין התקרבה לעברם והתיישבה לצד לילי, שהיה נראה שהייתה
כל-כך שקועה בשיחה, וכמוה גם ג'יימס, עד כי הם כלל לא שמו לב
לכך. סיריוס התיישב אף הוא, לצידו של ג'יימס...
|
סיריוס קרא את המכתב כמה פעמים ברציפות ולא אמר דבר. לאחר כמה
שניות הוא הביט בקייטלין בצער. היא קמה על רגליה ולקחה את הקלף
מידו וקראה אותו.
"אני מצטער, קייט..." הוא אמר. היא לא אמרה דבר. דמעות החלו
לרדת מעיניה ולהרטיב את פניה.
|
"אני אתן לך לישון, את צריכה את זה, אבל אם את רוצה לדבר או...
או משהו כזה, תשלחי ינשוף, בסדר?" הוא אמר בשקט. קייטלין
הנהנה. סיריוס הסתובב והחל ללכת לכיוון הדלת, אך נעצר, הסתובב
והתקרב אליה בשנית. הוא רכן לעברה ונשק למצחה. מיד לאחר מכן,
הוא יצא במהירות...
|
|
|
הנה, תסתכלו בדף
האחורי, בטח
תראו איזה סלוגן
שלי
גרפומן
הסלוגנים
מתלהב יתר על
המידה |
|
