[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 kai speaks

אל היוצרים המעריכים את קאי ריבר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
אני לא אוהבת חורף בתל אביב. המים הופכים כאן לדיקטטור שזה
פשוט חבל על הזמן. מגיע חורף ואין להם אלוהים. כשכביש הופך
לנהר זה כמעט נראה כאילו זה משעשע אותם. פחות את כל מי שיש לו
קטנוע או נעליים אופנתיות.

אלגוריה
דידיתי בעיכוס אופייני לשש וחצי בבוקר לעבר הדלת.
פתחתי אותה לרווחה.
סגרתי אותה מייד.
לאחר תרגול מעמיק של שיטת לאמאז שבתי ופתחתי את הדלת.
מולי היה איש: ידיים-רגליים-אף אחד-שתי אוזניים-פה וכו'
סקירה ממושכת אישרה את התזה -
זה הייתי אני. רק לבוש יותר נור


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
יש משהו באויר
או כך נדמה לי
משהו שכזה -
לא ברור.

הרהור
מחפשת גבולות, מחפשת דפנות
מחפשת הגדרות בשביל להכיל
בשביל להבין
ומקווה שאין גבולות לאופק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
רוצה להשאיר אותך הכי רחוק ממני שאפשר
טבול עד הצוואר בשקרים שלך
אבל עם העיניים בחוץ, פקוחות
לראות מה עשית למי שכל כך התעקשת שאתה אוהב...

כמיהה
דומם הכל בתוכך ורק ראה -
ראה את היופי המקיף אותך
משתקף
כמו הד
ממך

הוא ואני
לרגע קסום בבועה אטומה היתי מאושרת
ולא ראיתי לא לתוכה ולא מחוץ לה
עד שברגע ארור אחד אלוהים שלח במקום מן קצת אג'קס
ואי אפשר היה שלא לראות יותר ש-

סאטירה
אולי יום אחד אני אוכל לחשוב על החיוך שלך
בלי שתעבור בי צמרמורת של פחד
על העיניים שלך והמבט בהם שביקש שאציל אותך מעצמך
מבלי לרצות לבכות

אהבה
זה כל כך קשה כש-
מול החיוך שלך כל מה שרציתי לומר נהיה לא רלוונטי,
כשכל כך הרבה יותר טיבעי
וכל כך מפתה-
פשוט להיות שמחה שאני חיה
כאן ועכשיו ואיתך

פואנטה
ערבים ארוכים חיכיתי ליד החלון לסופה שתקח אותי הביתה
למקום בו כולם מוזרים כמוני, כי אני תמיד היתי מסיפור אחר.
לדורותי זה עבד.
אלוהים יודע למה הפוסטמה חזרה.

התבגרות
זו אני היום,
זאת שתמיד הייתי אבל פחדתי שיכאב לכם בעיניים.

חוסר אונים
תוהה אם לכל אחד יש רגע כזה
של להסתכל בלבן של העין
לכל הדברים שעשית לא נכון,

הרהור
מעניין האם מישהו אי פעם ניסה לפרק פחד
או כאב
כמו שדנטה עשה לגיהינום
או שזה היה פרגטוריום
או שאר תירוצים לתקווה שחשה
כל כך לא ראויה...

זוגיות
יש שקט
מהסוג הלא אדיב
שקט ששומעים בו מקרר ישן
אולי כמה זבובים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היפרדות
אולי הדבר היחיד שיכול לשחרר אותי עכשיו זו הפנמה מחודשת
קבלה
שאני אנושית
ובינינו - מה יותר אנושי מכמיהה ומטימטום?




מי היה מאמין
שאדם יעמוד מול
קהל ויספר על
הרגלי האוננות
הכפייתיים שלו.

עוד ערב במה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 35036. בבמה מאז 4/5/04 16:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקאי ריבר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה