|
 169281617 -Polly-
וזה עצוב לי כל-כך, לדעת שלא אשכחך לעולם
פנייך ניצבות לי מבעד לראשו
מספרות לי סיפור, שהדמויות שלו הן אני ואתה
|
אז מה אם את ילדה
זה לא פותר מכלום
|
מתיישבת לאט, מסתכלת סביב
מרכינה ראשה ועוטפת עצמה בידיה
מנסה שאיש לא יבחין באודם דמעותיה
|
החום עולה
אדי הגוף מטיילים ונחים
האוויר הופך רותח
שורף כל קמצוץ מהנשימה הטהורה
|
זה נגמר לפני שהתחיל
אני לא יכולה להגיד שזה קשה
בגלל שזה לא הגיע לשלב שזה צריך להיות
|
בבניין ממול, מעבר למדרגות
עומד פסנתר ישן, מלא בזכרונות
|
כך זה מרגיש להיות לבד.
עיניים כחלון לנשמה; ריקות, עצובות וכלואות
|
מקלט הגעגוע.
געגוע נצחי ששולט בגופי, במוחי
בלבי.
|
עשית את הדבר הנכון, ילדה
הפנת את גבך אל העולם הישן שהכרת
ופנית לעולם אליו השתוקקת
|
Wink at the mirror, perfect.
|
התקווה התפקחה ולקחה רגליה חזרה
למקום רחוק
|
ביום חמים מעל הפרחים
מתיישבים והופכים כל יפה למדהים
לא חושבים - רק עושים.
לא מסתכלים - רק מדמיינים.
כי הם פרפרים ופרפרים אף פעם לא מתים
|
וכשאתה מסתכל מעבר לזה, מעבר לעצמך, מעבר לבועה שאתה לכוד
בתוכה אתה רואה שיש הרבה יותר, הרבה יותר ממה שאתה רואה מזווית
הראיה שלך.
|
להוציא עוד ועוד כדי שלא ישאר דבר בתוכי
ורק אז אני אהיה ריקה
מכל החרא שכולם מאכילים אותי
|
הכל מסתחרר ונדמה לי שהכל התערבב לו
במין קרוסלה של החיים
|
|
|
