|
יולי הופמן נולדה ב-1984 בבוסטון, מסצוסטס - ארה"ב.
עלתה לארץ בגיל 12 עם הוריה.
מתגוררת עם אימה באיזור המרכז.
יולי כותבת בדר"כ סיפורים מהיבטים אישיים.
עדיין מתקשה (קצת) בכתיבה בעברית ומעדיפה אנגלית.
אוהבת שירה וסיפורים קצרים...
ספר נוכחי אהוב: רופאים- אריך סגל
הלחות הרגה אותה והמזגן החליט להתקלקל ברגע הלא נכון.
|
הים הירח והכוכבים עצרו את מעשם והסתכלו עלינו- רק אז שפתיו
נגעו בשפתיי.
הרגשתי את ידו עוברת על גבי, ונשיקותיו מרפרפות על צווארי
וכתפיי.
|
אף אחד לא היה מודע על קיומו של השני וסיוון הייתה מרוצה
מהמצב. היא אהבה את יאיר אבל היא גם אהבה את ההרגשה שהיא
מכאיבה לו עם אלון, מתנקמת בו בצורה שהוא מתייחס אליה.
|
מיטל סיימה לכתוב את המכתב והשליכה אותו מיד לפח הסמוך. היא
הסתכלה על המכוניות העוברות ונאנחה. המחשבות רצו בראשה הקטן
והיא העדיפה לזרוק את המכתב.
|
"אין לי למה להמשיך... זה הכל נגמר" אמרה והסתכלה על פניה
במראה. האיפור שלה היה מרוח לחלוטין ועיניה היו מלאות אכזבה,
פחד וייאוש.
|
לאינה יש המון גברים והמון כסף. היא יכולה לקבל כל מה שהיא
רוצה. רציתי להיות אינה.
עם הליפסטיק האדום, המסקרה הכחולה וחצאית המיני.
|
אורות הזרקורים נהיו יותר ויותר מסנוורים. הכל לפתע נהיה
מעורפל, הריחות, הצבעים והקולות נהיו יותר מחודדים... הכל
הסתובב עד שלפתע הכל נהיה שחור.
|
אני מתוודה- אני שייכת לך ואתה יכול לעשות כרצונך בי.
|
רק עוד פעם אחת, התחננתי. אני נשבעת רק עוד פעם אחרונה ואני
אתן הכל בשביל קצת.
|
החלטתי לכתוב לך בנייר שמוכתם בדמעות של דם.
|
|
|
ברוך אתה
אשם!!!
דתי חובש כיפה
בהאשמות חוזרות
ונשנות כלפי
ברוך בתחילתה של
כל ברכה. |
|
